תרבות, ניכור, שיעמום, ויאוש

עברתי דירה לבלוג המאזין – http://www.listener.co.il

חברטואליים

Posted by עידו שחם ב- אוגוסט 19, 2007

קהילות חברתיות באינטרנט זה הדבר כרגע, כל כך הדבר שזה כבר כמעט פסה. FaceBook רוחש מלא חיים ותופס המון תאוצה בימינו. תכל'ס לא מדובר בשום דבר מי יודע מה חדש. סך הכל הרעיון מאוד דומה ל-MySpace, רק שהביצוע יותר חלק לטעמי (אם כי לא מושלם), ונוגע לסקטורים יותר אליטיסטיים של האוכלוסיה, אקדמאיים למשל, לעומת נערות אימו יפיפיות והתאבדותיות או להקות שיש בחללי.

אבל לא באתי לדבר פה על הסיבה להצלחת פייסבוק, זה נושא לפוסט אחר. באתי לדבר על מושג ה-"Friend", או בעברית ה-"חבר", שעליו נשען פייסבוק. מי מכם שמשתמש באתר, או גולש באיזשהו אתר אחר שמבוסס קהילות חברתיות, מתחזק שם רשימת חברים. אולם האם הפרצופים שנמצאים אצלכם ברשימות הם אכן חבריכם?

בואו נשמע כמה סיפורים אנושיים מעניינים שנוצרו בעקבות פייסבוק, ואחרי זה אדון בהם קצת. הסיפוריים הינם אמיתיים בהחלט, השמות בדויים למען מעט הפרטיות שעוד נותרה לנו היום. השמות האמיתיים כמובן שמורים במערכת וימכרו למרבה במחיר.

מקרה האקסית המיתולוגית הוירטואלית

אחד מחברי, נקרא לו שלומי, גולש לו בפייסבוק. כרעם ביום בהיר, הופיעה לפתע בקשה מהאקסית שלו, מיכל, להצטרף לרשימת החברים בפייסבוק. עכשיו, הוא לא בקשר עם האקסית הזאת. למעשה היתה להם פרידה נוראית שהסתימה בריב ענק. הוא היה מאוהב בה קשות והלב שלו נשבר לרסיסים כל כך קטנים, שעד היום, כבר כמה שנים טובות לאחר מכן, הוא עדיין לא הצליח לאחות אותו. והנה היא שולחת לו בקשה לצירוף כ-"חבר" בפייסבוק. וכל זאת כשהוא גילה שהיא בכלל מאורסת. כן, זה גרם לו להיות עוד יותר שבר כלי.

שלומי הגיע לדילמה בלתי אפשרית ומתסכלת – האם לצרף את מיכל לרשימת החברים שלו? הוא התחבט בעניין במשך כמה ימים טובים ונהיה מתוסכל מכל הסיפור, עד כדי כך שזה הדיר שינה מעיניו. בסוף הוא החליט לצרף אותה, אבל הנוכחות הוירטואלית שלה נהיתה כל כך מאיימת עבורו שהוא נמנע לאחרונה מלהכנס לפייסבוק.

Hey! Hey! You! You! I want to be your (FaceBook ex-)girlfriend!

הצעתי לו כמובן להסיר אותה מרשימת החברים, אולי היא לא תשים לב בכלל שכל זה קרה. אם מתכנתי האתר עשו משהו טוב, זה שאין כמעט אינדיקציה כשמישהו דוחה בקשה שלך או מעיף אותך מהרשימה שלו ומונע ככה לא מעט אי נעימות. אבל הוא לא רצה לקחת את הסיכון שהיא תגלה את זה ותבין שהוא עדיין שבור מהפרידה שלהם.

וכך הוא נכנס לסיטואציה מוזרה. האקסית שהוא לא רוצה לראות או לשמוע ממנה בכלל נמצאת ברשימת החברים שלו בפייסבוק. אולי הייתם נוהגים אחרת בסיפור הזה, אבל נראה לי שלא מעט מאיתנו היו נאלצים להתנהג באותה צורה.


מקרה החבר שלא חסר

אחד ממכרי האחרים, נקרא לו רועי, למד באוניברסיטה. כפי שכל סטודנט יודע וכל אחד אחר יכול לשער, מכירים אנשים רבים ושונים במהלך הלימודים (אפילו באוניברסיטת תל אביב המנוכרת!). חלקם חברים לקורס או שניים, עם חלקם האחר אפילו יושבים על הדשא בהפסקות, וחלקם נהיים חברים מחוץ לשעות הלימודים ואולי אפילו מחוץ לתואר.

נזכר שאומנם היום פייסבוק פתוח לכולם, אבל בהתחלה של האתר הוא יועד בעיקר ליצור רשתות חברתיות של סטודנטים כך שחברים לספספל הלימודים יוכלו לשמור על קשר. אז הגיעו לבחור כמובן בקשות מחבריו הטובים יותר מהלימודים להצטרף לרשימת החברים שלו כך שהוא אישר אותם צ'יק צ'ק. אבל אז הגיע בקשה תמוהה משהו מבחור אחד שלמד איתו, בואו נקרא לו יוסי.

למה תמוהה? כפי שרועי סיפר, הוא אף פעם לא חיבב את יוסי, אבל הסתדר איתו כקולגה ללימודים, וכי הוא חבר של חלק מהחברים שלו. אממה, מסתבר שבאיזה מסיבת בית אחת כשיוסי שתה יותר מדי, ברגע בהיר ובלתי יאומן של כנות הוא סיפר לרועי עם חיוך גדול שהוא בעצם לא סובל אותו בכלל. מאז היו להם עוד קורסים ביחד, אבל יוסי התנהג כאילו כלום, ופשוט המשיך את ארשת הפנים העלק-ידידותית כלפי רועי. רועי מצידו טוען שהוא קיים את האינטראקציה המינימלית וההכרחית עם יוסי, מאז כשהיה לו ברור בדיוק מה הולך שם.

והנה, עכשיו יוסי רוצה להצטרף לרשימת החברים של רועי. זה כביכול נשמע שטותי ופעוט, אבל בדומה לסיפור עם שלומי, ההחלטה אם להוסיף אותו מקבלת משקל. אם יוסיף אותו, הוא ישתתף במשחק הצביעות הגדול, ומישהו שהוא ממש לא מת עליו יקבל סטטוס של "חבר" כשהוא ממש לא חבר שלו. לא יוסיף אותו, וזה יכול ליצור חוסר נוחות חברתית, במיוחד אם יתקל בו שוב, כי הרי הוא חבר של חברים שלו. רועי סיפר לי שבינתיים הוא נוקט באופציה השלישית ומשהה את ההחלטה, אולי עד שההוא ישכח מזה בכלל.

חברים?

כמובן לצד סיפורים כאלה קיימים עוד הרבה מקרים שגם אני חווה. למשל, אנשים שאני בקושי מכיר, או אפילו בכלל לא מזהה, מבקשים להצטרף לרשימת החברים שלי. זה גורם לי להעלות לא מעט שאלות.

קודם כל, מה זה חבר? שאלה לא קלה בכלל, כי יש חברים מסוגים שונים וצורות שונות – חברי ילדות, חברים טובים, חברים לחיים, חברים לעבודה, חברים לתחום עניין (נניח טיולי אופניים), ועוד, כאשר יש דרגות שונות של חברות גם בכל אחד מהתחומים הללו. אבל בואו לא ננסה לתת הגדרה אנליטית, אלא נלך עם האופן האינטואיטיבי שבוא אנו רואים במישהו אחד חבר ובמישהו אחר לא.

אם כך, פייסבוק יוצר סוג של פרדוקס. שלומי בשום אופן לא רואה היום את מיכל בתור חברה, אבל בכל זאת הוא צירף אותה לרשימת החברים שלו. אז האם היא חברה שלו (לאו בהכרח במובן הרומנטי) או לא? אם נאמר שלא, אז אנו בבעיה, כי היא מופיעה ברשימת החברים שלו. אם נאמר שכן, זה עדיין בעייתי, כי הוא לא רואה בה כחברה. הצילו!

פייסבוק, שייסבוק, אני עדיין חברו הטוב ביותר של האדם!

אז מה קורה פה? אולי אפשר להגיד שפייסבוק נושאים את המילה חבר לשווא. אולי הם היו צריכים להשתמש במושג אחר, נניח "רשימת מכרים" או ליצור מושג חדש "רשימת חברטואליים" (חברים וירטואליים). זה היה מפריד את החלב מהבשר כי אז מי שיצטרף לרשימת החברטואליים לא מקבל סטטוס של חבר. כך למשל זה היה נהיה הרבה פחות בעייתי בשביל רועי להוסיף את יוסי לרשימת החברטואליים שלו.

או האם פייסבוק פשוט ממשיך את הצביעות שבמילא יש בחברה שלנו? אם למשל שלומי היה נתקל בפתאומיות במיכל כך שלא היה לו זמן לברוח, הוא בכל זאת היה מתנהג אליה באופן חברי, מדבר איתה ושואל לשלומה. אז למרות שהוא לא רואה בה כחברה, כלפי חוץ היא חברה אפלטונית לכל דבר. אני בטוח שלכל אחד מאיתנו יש דוגמה דומה משלו, ויתכן שלמרות ההתנגדות שלנו, אנשים כאלה שאנו לא רואים בהם כחברים, בכל זאת במידה מסויימת הם, לצערינו, חברים שלנו. ההוספה לפייסבוק לא יוצרת אם כן שום פרדוקס, היא מבטאת פשוט את מה שבכל מקרה קורה שם בחוץ.

יש גם את האפשרות שאין פה שאלה בכלל, שברגע שאנו מצרפים מישהו בפייסבוק לרשימת החברים שלנו, גם אם לפני כן האדם לא היה חבר שלנו כלל וכלל (לעומת המקרה הקודם בו נטען כי הוא כן היה ככה), מרגע הצירוף הוא או היא נהיים חברים שלנו. רעיון שכזה משתלב לא רע עם טענות שאומרות שחלק מהזהות האישית של אנשים רבים היום מצוייה ברשת (קראתי משהו בסגנון באחד הבלוגים, אני כבר לא זוכר איפה לצערי). אפשר למצוא ברשת את הטעם המוזיקלי שלנו, המחשבות והרגשות שלנו, איפה עבדנו ועם מי, ומה אנו עושים בזה הרגע, אז למה לא לצרף לאוסף הנכבד הזה (והמדאיג אם אפשר לציין) מי הם חברינו? הוספת אותה לרשימת החברים, היא חברה, אנד אוב סטורי. הנה, זה אפילו נותן לנו הגדרת חותכת מי הוא חבר. חבר הוא מישהו שנמצא ברשימת החברים שלך בפייסבוק, או מישהו שהיית מצרף אותו לרשימת החברים הזו.

שני הסנט שלי

אני עם האופציה הראשונה. פייסבוק עושה לנו בלבול מושגי. לא כל האנשים שנמצאים ברשימת החברים שלנו הם באמת חברים שלנו. אפילו שיש בפייסבוק אפשרות להגיד מאיפה מכירים מישהו, אם בכלל, זה לא מספיק טוב. בסוף או שרואים אותם ברשימת החברים, או שלא, ואנשים אחרים שיכנסו לפרופיל שלך יחשבו בהתאם. אולי לא היה מזיק אם היו רואים חתכים שונים, נגיד חברים מהאוניברסיטה, מהעבודה, אקסיות, וכו', אבל בטח שזה היה מסבך את הפשטות של פייסבוק ואת ההכללות שכל אחד מאיתנו עושה ללא הרף, למרות שהמציאות הרבה יותר מורכבת.

אז אם נכליל, יש שתי קבוצות שונות של אנשים – חברים, וחברטואליים, כאשר יש דרגות של חברות וחברטואליות. חלק מהחברים שלי הם גם חברטואליים, חלקם לא (כאלה שאני מתרועע עימם במציאות וכמעט לא במציאות הוירטואלית) וחלקם יותר חברטואליים מחברים או חברטואליים לגמרי, ויש אנשים שהם כמובן לא זה ולא זה, וכו'. בכתיבת מילים אלה זה נשמע קצת מוזר, אבל לדעתי זה מתאר יותר טוב את מה שקורה. בטח שזה יכול למנוע את המצבים הביזאריים כמו שנתקלו בהם שלומי ורועי, כי הוספה לרשימת החברטואליים הרבה פחות כבדת משקל מלהכריז על מישהו בתור חבר.

מצד שני בטח שהחברה שלנו מלאה בצביעות. למרות זאת, אני חושב שההחלטה האם מישהו חבר או לא נעוצה בנו, בהחלטה סובייקטיבית גרידא, בטח שהרבה יותר מהאופן בו מתנהגים בפועל. הרי זו דוגמה מובהקת ביותר לצביעות, להתנהג למישהו שלא סובלים כאילו הוא חבר.

לגבי הטענה השלישית, אני לא קונה טענות פנטסטיות שכאלה לגבי האינטרנט. אפשר לדלות אודותינו מידע שונה מהאינטרנט, בטח שזה נכון. אבל המידע הזה לא בהכרח משקף את מי שאנו בזה הרגע. בלאסט אף אם, למשל, אפשר לראות איזה מוזיקה שמענו בווינאמפ. זה לא אומר בהכרח איזה מוזיקה אנו אוהבים. יכול להיות שחלק ניכר מהמוזיקה רץ שם כשלא נמצאים בבית והמחשב שנשאר דלוק מריץ קטעים באקראי, ולא נלקחת בחשבון מוזיקה ששומעים באוטו, שהיא אולי דווקא המוזיקה הכי אהובה עלינו. כנ"ל לגבי רשימת חברים בפייסבוק. חלקם חברים, בטח שלא כולם. מצד שני, הבעיתיות נעוצה בדיוק בכך שזה נקרא רשימת חברים, כמו הזאב בתחפושת הסבתא של כיפה אדומה.

איך שלא תסתכלו על זה ותזיינו כמוני את השכל, אלה מקרים מאוד מעניינים שמעלים רק עוד תהיות לגבי היחס הזה שבין חברה לטכנולוגיה, טכנולוגיה לחברה. איך אתם הייתם מתנהגים במקום שלומי ורועי? את מי אתם רואים בתור החברים שלכם? האם רשימת החברים שלכם בפייסבוק משקפת את זה או לא? האם קרו לכם דברים דומים? שתפו אותנו. מי שמפחד מההשלכות החברתיות או החברטואליות של דבריו, מוזמן להשאיר הודעה תחת שם בדוי.

מודעות פרסומת

6 תגובות to “חברטואליים”

  1. גולי said

    מזל שסיימת את המסה בשאלה, אחרת לא היה לי מה לכתוב :).
    אני לא יודע איך הדברים הם בפייסבוק בו אני לא רשום (חרף העובדה שהזמנת אותי), אבל אני נתקל במצב דומה ב-LinkedIn. כמות האנשים שמבקשים להיות בקשר LinkIn-י איתי גדולה הרבה יותר מהאנשים שאני מכיר. בכמה מקרים מדובר באנשים שפשוט אוספים אנשי קשר (חברים) לקטלוג ויש להם כנראה תוכנית סודית להציף את כולנו בספאם. אחרים הם אנשים שפגשתי בכל מיני הזדמנויות והחלפתי איתם כמה מילים. יש בחור שפנה אלי וביקש להיות בקשר שבסה"כ עשיתי איתו שמירה אחת לפני 4 שנים! ראיתי אותו בדיוק פעם אחת מאז ושנינו הספקנו להשתחרר.
    הבעיה הפילוסופית קטנה יותר בזכות השימוש במושג contact ואי היומרה לקרוא לאנשים שרשומים שם "חברים". ובכל זאת, דילמת הצירוף עדיין קיימת. אני משתמש בכלל פשוט: אם הייתי ממליץ על איש הקשר לעבודה כלשהי, אין לי בעיה שהוא יהיה ברשימה שלי. בתרגום לעולם הפייסבוק, הייתי אומר שאנשים שיכולים להקרא חברים שלי הם אנשים שאני נהנה מתקשורת איתם, גם אם היא וירטואלית. חברים וירטואליים הוא דבר אמיתי לחלוטין וקיים הרבה לפני עידן האינטרנט, ראה ערך pen pal.

  2. אני גם נתקל בזה בעיקר ב LinkedIn, אבל אין לי בעיה שם לא לאשר חברות לאנשים שאני לא מכיר. וזה קורה לא מעט. אנשים ממקום עבודה קודם שלא נתקלתי בהם בחיים ששולחים הזמנות לכל מי שעבד שם פעם, למשל. אז החלטתי שהמטרה שלי אינה להרחיב את מעגל הקשרים שלי עד אינסוף, אלא לשמור שם באמת רק אנשים שאני מכיר באופן אישי. זאת שאלה של מה אתה מעוניין להשיג.

    זה קצת כמו במציאות, בעצם. יש אנשים שאוספים חבורות על חבורות של מכרים ברמה כזו או אחרת, ויש את אלה שמצמצמים לשניים שלושה חברים טובים. הכל פתוח.

    זו שאלה מעניינת איך בני נוער היום מתייחסים להגדרות האלה. עד כמה הם עושים הפרדה בין ה"חברות" הוירטואלית לרמת ההכרות האישית. צריך לשאול את דנה בויד.

  3. אז עכשיו הבנתי למה לא אישרת את בקשת החברות שלי בפייסבוק :mrgreen:

    האמת שאתה משקיע בזה יותר מדי אנרגיה ומחשבה. למישהו באמת איכפת אם ברשימה שלי יש רק חברים מהפלמ"ח או חברים וירטואליים שאני פוגש בבלוג טיוי של תפוז? חברים בפייסבוק זה אנשים שמעניינים אותך. אם מעניין אותי לדעת איזה מוזיקה שמע היום בבוקר עידו שחם (שמעולם לא פגשתי במציאות), אז כן- אתה תיכנס לרשימה שלי. זאת בסה"כ רשימה, אתה לא מתחתן עם אף אחד שם וזה לא עולה כסף להוסיף ולהסיר אנשים ממנה. אתה סתם נותן משמעות רבה מדי למשהו שהוא כמעט חסר משמעות לחלוטין…

  4. לפי כמות הקונטקטים שנוצרים לי בקצב מטורף בג'ימייל ובגוגל טוק, יש לי אינפלציה של חברטואליים. לפי כמות האנשים שאני רואה פנים אל פנים – יש ירידה חדה בכמות החברים הממשיים.
    זה די מפחיד.
    ובכל זאת יש חברטואליים שהם מאוד אמיתיים וחברים במציאות הממשית שהם למעשה וירטואליים למדי… 😕

    whatever 😕

  5. ליטל- חברה וירטואלית? said

    פוסט נוסח סיינפלד. בחינת הנקודה הקריטית (שאיננה קיימת) בה משהו זוכה להגדרה שלו. מהם התנאים שמגדירים חבר. שאלה מעניינת. הזכיר לי את הפרק בסיינפלד שעוסק בשאלה כמה זמן ראוי לשמור כרטיס ברכה שמקבלים ואין מה לעשות בו על מנת לא לפגוע בשולח.

    תגיד לבחור שבדית לו את השם רועי, שלצרף את הבחור שבדית לו את השם יוסי לרשימת החברים שלו לא בהכרח יהיה מעשה צבוע. כמו שאמרת 'חבר' זו רק מילה והיא זוכה למשמעות אך ורק מתוך ההקשר בו היא נאמרת "חבר ילדות" "חבר לספסל הלימודים" "חבר אתה חסר" "חבר בארגון לשחרור המפיות הסגולות" "חבר מפלגה" "חבר כנסת". להגיד שלהוסיף מישהו שאינו חבר לרשימת החברים זו צביעות זה כמו להגיד שחבר כנסת שאיננו חבר של הכנסת הוא צבוע או שלקרוא למישהו שאיננו אחיך 'אחי' זו צביעות. חבר של רשימת חברים מציין כמו שאמר פה מישהו מעליי פונקציה אחרת לגמרי מזו שאנחנו משתמשים בה במשמעויות האחרות שאפשר לעשות מהמילה חבר, חבר ברשימת החברים= מישהו שיש לנו התעניינות ברגע נתון במשהו מסוים שמצאנו בעמוד שלו.

    אפשר באותה מידה לשאול עד כמה 'כרטיס אישי' הוא אישי, האם סקס וירטואלי הוא באמת סקס, האם רגשונים באמת מבטאים רגשות, האם שולחן העבודה הוא באמת שולחן והאם עמוד הבית הוא אכן בית. התשובה לכל אלה תהיה את משתיים: לא- אם אנחנו תופסים את המושגים בשפה כנושאי משמעות יציבה ויחידה, כן- אם אנחנו תופסים את השפה כמתהווה באמצעות השימוש בה.

    וזה בכלל בלי להזכיר את השאלה האם מנהל אתר הוא אכן מנהל והאם הגרופיות שמקיימות איתם יחסי מין הן אכן גרופיות.

    שא ברכה והרבה זרעך.
    ליטל

  6. nir.nef said

    חבר מלשון חיבור, שחוברים יחד לעניין משותף (או מספר עניינים לצורך העניין:)
    זאת המשמעות של חבר, עידו, זה הכל.
    שמחה ואושר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

 
%d בלוגרים אהבו את זה: