תרבות, ניכור, שיעמום, ויאוש

עברתי דירה לבלוג המאזין – http://www.listener.co.il

מדעי הרוח

Posted by עידו שחם ב- מאי 27, 2008

המורה שלי, רוברט, שלח לי כתבה על ג'יל בולט, מדענית מוח שחוותה הערה (מלשון התעוררות) בעקבות שבץ מוחי. ראיתי שיש לה הרצאה במסגרת המופלאה הקרויה TED, ורצתי לראות:

[gv data="UyyjU8fzEYU"][/gv]

קודם כל, הולי פאקינג שיט, ההרצאה הזאת מרטיטה! מה שהיא עברה לא נשמע פחות מעצום. אבל היא לא הראשונה. אנחנו יודעים לפחות על בודהה שחווה ככל הנראה משהו כזה, ועוד אנשים בעקבותיו וככל הנראה גם לפניו בבודהיזם ובמסורות שונות או בשום מסורת בכלל.

אבל יש משהו שונה הפעם. מדענית אמריקאית שחוקרת את המוח, דהיינו מישהי ששרויה מאוד באנליטיות ובתאוריות, חווה פאקינג הערה על בשרה. ויש לה תיאוריה לגבי זה. היא אומרת שהאגו, החלק שעוסק באני ואני ואני ואני ואני ובעבר ובעתיד ולא מסוגל להיות בהווה, זה שמבדיל בין הכל, כל זה נמצא במוח השמאלי. והחלק שנמצא בהווה, זה שמקבל אינפוט חושי אינסופי ומשתנה ללא הפסקה, ומרגיש מאוחד עם הכל, נמצא בחלק הימני של המוח. ובעקבות הדימום שהיה לה בחלק השמאלי של המוח היא הצליחה לחוות הערה.

הזוי בטירוף. אולי אנחנו בניצנים של עידן חדש, עידן שיקח את המושג מדעי הרוח למקום אחר לגמרי. האם זה אומר שיצליחו לגלות מה קורה לאנשים מוערים, ולהביא את הלא מוערים במשיכה של סכין, לחיצה של כפתור, או בליעה של גלולה אל ההערה? אינסטנט קארמה? מצד אחד, אולי. בזן בודהיזם כבר אמרו מזמן שההערה מגיעה פתאום בבום וטראח. בודהיסטים אחרים אומרים שצריך לעבוד על זה באופן שיטתי ומתודולוגי שכזה, אולי אפילו במשך עשרות גלגולים. מצד שלישי, כל אלה רק מילים.

מצויין לראות שמדענים מתקרבים למה שקרוי עולם הרוח, ומי יתן ויהיו עוד, וגם רוחניים שיתקרבו למה שקרוי עולם המדע, אושו כבר אמר שזה בדיוק מה שצריך להיעשות. שימו לב אגב לאיטליקס. כל החצייה הזאת בין העולם לכזה או אחר היא חסרת פשר מלכתחילה מכיוון שהיא קיימת רק בצורה רעיונית ותו לא, משקפיים שונים להסתכלות על אותו הדבר, מה שהוא לא יהיה. וככל שנלבש יותר משקפיים, נסתכל מכמה שיותר זוויות, נזנח את האגו שלנו מאחורה, נבין יותר טוב את חוסר ההבנה שלנו, אז נהיה יותר פתוחים, עירניים, ורק אולי אז נוכל להביא את האנושות לעידן חדש. אמן!

מודעות פרסומת

תגובה אחת to “מדעי הרוח”

  1. Oded said

    יש קצת יומרה (מובנת) בלטעון שבולט חוותה הערה/הארה/נירוונה במובנה ה"רגיל". אם אכן היא חוותה נירוונה שמקורה הוא נזק במח, האם יש טעם לטכניקות הבודהיסטיות ולדיעות שעומדות מאחוריהן? האם לא עדיף לקבל מכה בראש?
    כיצד ניתן להבחין, אם בכלל, בין א. חוויה רוחנית ל-ב. חוויה שעל פניו נראה ששורשיה פיזיקליים טהורים (דימום במח) ושבעקבותיה, לפירוש של המח לתופעות שמלוות את הדימום (כגון מחסור בחמצן ונזק פנימי שייתכן שכלל שיבוש בהעברת מסרים בין הנוירונים) ניתן מעמד של חוויה רוחנית?
    אני מאמין שבולט עברה חוויה אישית חזקה (ושהרצאתה שיקפה לא רק את החוויה שעברה אלא גם את כל תהליך ההחלמה כמו גם ההיסטוריה האישית שלה הקודמת לאירוע). האם זו הערה/הארה? ייתכן, אך לדעתי אפשר להתייחס לפירוש שלה לחוויה שעברה כאל הערה (אם בכלל ניתן להפריד בין החוויה לפירוש הניתן לה) ולא לדימום עצמו.
    לא ברור עד כמה אכן ניתן לייחס אישיויות שונות לשני חצאי המח, ובכל מקרה נראה שהחלק השמאלי של מוחה של בולט לא הפסיק לתפקד לחלוטין, גם כששהתה בלה-לה-לנד, לפי טענתה (אחרת לא היתה לה הדרך לתאר חוויה ייחודית זו). החיבור בין שני החצאים הוא שמעניק את האדם המלא.
    בכל מקרה, כפי שאתה מסכם, האם בכלל מדובר בבעיה מושגית בלבד?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

 
%d בלוגרים אהבו את זה: