תרבות, ניכור, שיעמום, ויאוש

עברתי דירה לבלוג המאזין – http://www.listener.co.il

Archive for נובמבר, 2008

סיכומי השנה של הקצה

Posted by עידו שחם ב- נובמבר 27, 2008

אלבום השנה?אז כן, עוד תקופה ללא פוסטים. כפי שאמרתי למתעניינת מדוע כך הדבר – אני לא עובד בשביל הבלוג שלי, אלא הבלוג שלי עובד בשבילי. במחיר של פופולריות בלוגוספרית ועקביות אני כותב כשמתחשק לי לכתוב, כשיש לי משהו בוער בעורקים שאני חייב לשלח מעל גבי הנייר הוירטואלי. והיי, הנה בא משהו!

עזבו אתכם מחנוכה, תשכחו מחג המולד, סילבסטר זה פסה. החג האמיתי של חודש דצמבר הוא סיכומי השנה של הקצה בגלגלצ כמובן בהגשתו המבריקה של קוואמי דה לה פוקס הלא הוא אייל פירדמן האיש והרדיו. מדי שנה החג המופלא הזה נותן לנו הזדמנות מצויינת לחגוג את השנה המוזיקלית שהיתה, הזדמנות לשמוע שוב את כל הדברים שאהבנו, ועוד יותר חשוב, להתאהב בדברים חדשים שהחליקו בין אוזנינו או ששמנו עליהם פס בהאזנה ראשונה.

אבל כדי שכל העסק יעבוד הדוד שמואל (עברות לסאם) רוצה אתכם! אתם מתבקשים לדפדף בדיסקיה, באייפוד, לפשפש בזכרון תוך כדי גירוד הראש או הזקן ולהזכר בחמשת האלבומים וחמשת השירים שהכי אהבתם השנה, דהיינו 2008. נזכרתם? על הכיפאק! תשלחו מייל ל-kzradio@gmail.com ותספרו לקוואמי על המוזיקה. אפשר אפילו להוסיף מילה, או שתיים, פסקה או שתיים. גם אם נזכרתם באלבום אחד ושני שירים שאהבתם השנה, זה בסדר, תשלחו את זה לקוואמי.

יש לכם בלאקאאוט איזו מוזיקה היתה בכלל השנה? אולי כדאי שהשנה תשתו/תעשנו/תסניפו/תזריקו/תדפקו את הראש בקיר פחות. למזלכם הנה אתר הקצה עם כל הפלייליסטים של 2008, ומשהו קצת יותר ממצה אבל קצת מכווין מדי וזה רשימת המועמדים לאלבומי השנה של מוזיקה נטו (לא אתפלא בכל מקרה לראות הרבה מהם במצעד של הקצה).

ומה עם אלבומי השנה ושירי השנה שלי? ובכן, אני כבר הגשתי אותם למערכת בצירוף כל מיני מילים. אולי הם יושמעו אולי לא. לכשיושמעו אפרסם אותם בפוסטים פלוס מלל, ואם לא אז אפרסם אותם בכל מקרה בפוסטים.

שיהיה לנו חג קצה שמיח!

Posted in מוזיקה | 1 Comment »

קול נח

Posted by עידו שחם ב- נובמבר 10, 2008

פאק, עבר זמן מה מהפוסט האחרון שלי על הבחירות בתל אביב, ומחר מגיע יום הבחירות המיוחל! אני יכול להגיד לכם שהייתי עסוק וכו', אבל עזבו, בואו נדבר מה העניינים עכשיו.

מאז הספקתי לקרוא, להתעניין, לדבר, להתווכח וללכת לשני חוגי בית. אני שמח לבשר שאני כבר לא קול צף, שהחלטתי החלטה. כמובן שכל אחד רשאי להצביע בעד מה שהוא/היא רוצה, אלה חוקי המשחק הדמוקרטיים. אני החלטתי להצביע עבור דוב חנין לראשות העיר ומרצ למועצת העיר (יש שני פתקים חברים!).

מדוע? ובכן, בהתחלה רציתי להצביע עבור הירוקים. אחרי חוג בית לא מי יודע מה מרשים שלהם שנערך בבאצ'ו (בית קפה חביב בתל אביב) ובו פאר ויסנר חטף לא מעט ביקורת על המדיניות שלו בתור סגנו של חולדאי ולא מי יודע מה התלהבות ירוקה בעורקיו, החלטתי לוותר עליהם.

לרשימות חדשות אחרות (תנו לחיות, רוב העיר, עיר לכולנו, וכו') מלכתחילה לא רציתי להצביע. מנסיון אפילו בפוליטיקה הארצית, רוב הרשימות האלה מתנדפות צ'יק צ'ק אחרי הבחירות או שהן לא מחזיקות מעמד בשילטון. אני מעדיף ללכת על מפלגה עם יותר ותק וגב, כזאת שתשאר גם אחרי הבחירות גם אם היא תהיה באופוזיציה.

חוג הבית של מרצ בפלורנטין הרשים אותי לטובה. אמנם אני לא משם, אבל לשמוע על הבעיות שיש שם לעומת הלוקסוס של מרכז העיר פתח לי קצת את הראש. גם נשמע שמיטל להבי, ראש הרשימה, יודעת מה היא עושה, עשתה לא מעט בעבר, ומתכוונת לעשות עוד יותר בעתיד. מספר אנשים אמרו לי שהיא הקשיבה להם באופן אישי ועזרה לקדם בעיות שהיו בשכונות שלהם, ואם להאמין למיטל היא עשתה את זה בהתנדבות תוך כדי מלחמה בלא מעט בירוקרטיה קלוקלת. שאלתי אותה גם כמה שאלות בפגישה וקיבלתי בסופו של דבר תשובות קונקרטיות. המקומות הראשונים ברשימה של מרצ נראים ענייניים ומאוזנים למדי, וזו מפלגה שתמשיך להשאר פה למרות הטלטלות שהיא עוברת. אני איתם בבחירות האלה.

החלטתי גם שאני לא רוצה להצביע עבור חולדאי. אמנם הוא שיפץ חלק מהעיר (לכו לדרום העיר ותראו אם שם יש משהו משופץ או אפילו שלטי רחובות חס ושלום), וסך הכל היא מנוהלת בצורה תקינה לפחות במובן היום יומי (לפחות במרכזה וצפונה). אבל חולדאי מתנהג כמו דיקטטור ולא נשמע שהוא פתוח או משתף אנשים נוספים בהתלבטויות ובהחלטות. שמעתי דיווחים אישיים שבלתי אפשרי להפגש איתו וגם חוסר הראיונות שלו בתקשורת משונה משהו. אני רוצה לראות עיריה עם הרבה יותר שקיפות וראש עיר דמוקרטי יותר.

כמו כן, לאחר ישיבת הבית של מרצ בפלורנטין והבעיות שם (חוסר בבתי ספר, בית אבות שהעבירו לקומה השניה ללא מעלית, 0 מ"ר לאדם של שטחים פתוחים, ועוד) הבנתי שחולדאי לא דואג לכל העיר כמו שצריך. זה לא ראש העיר שלי, מגיע לכל אחד בעיר רמת חיים נאותה ולא רק לבני מזל כמוני שגרים במרכז.

אם להאמין ללכלוך על חולדאי, גיליתי גם למה הרכבת העירונית המיוחלת מתעכבת כל כך הרבה זמן. חולדאי מתעקש על רכבת תחתית, כל התכניות מדברות על רכבת עילית, והכל תקוע בין הכסאות. בינתיים האזרח המצוי תקוע ללא תחבורה ציבורית ראויה וסובל מזיהום האוויר הזוועתי של המכוניות תודות לחולדאי.

יש תכניות לרכבת אוטובוסים בעיר (אגב, אף אחת מהמפלגות לא המציאה אותה, שלא יעבדו עליכם), כלומר אוטובוסים תכופים ונקיים יחסית בקווי תנועה הגיוניים שסגורים רק לה, וגם התכנית הזאת בעיכובים. אם ראש העיר מחליט שתחבורה ציבורית חשובה, הוא ידאג לקדם את התכנית בין כל הגורמים הרלוונטיים בעיר (משרד התחבורה, אגד, ודן). יש מה לעשות, חולדאי בונה חניונים ומאפשר עוד מקום לרכבים בעיר במקום לצמצם את הרכבים בעיר כמו בכל עיר נורמלית. מי שהיה למשל באמסטרדם יודע שבליידספלאן, המרכז של מרכז אמסטרדם, אין מכוניות. רק טראם (רכבת עילית) ואפניים. לא מגיע לתל אביב להשתדרג לרמה אירופאית? ודאי שכן וכמה שיותר מהר.

בסופו של דבר לא יצא לי לצערי לשמוע את דוב חנין מדבר אישית. כן קראתי מדבריו והתרשמתי לטובה מהתשובות הענייניות שלו. עדיין יש לי חששות שהוא לא פרקטי מספיק ומתאים יותר לשרת בכנסת מאשר בתור ראש עיר. מצד שלישי בגלל שאני לא רוצה לראות את חולדאי נכנס לקדנציה נוספת, ודוב חנין הוא המועמד המוביל להדיח אותו, וגם כדי להשתתף במן ניסוי אידאליסטי שכזה ולתת צ'אנס לעיר הוגנת יותר ומאוזנת יותר, החלטתי להצביע דוב חנין. אה, וזרקו לו מסיבה מעולה אתמול בבלוק, אבל זה רק הדובדבן על הקצפת.

זה אני, אתם זה אתם. תכל'ס, הכי חשוב זה שתלכו להצביע ותשכנעו חברים אפאטיים שלא מתכוונים ללכת להצביע שילכו גם הם. האדישות נוראית, מזעזע לשמוע שרק כ-30% מהאוכלוסיה הצביעו בבחירות המוניציפליות הקודמות. זה לוקח אולי 10 דקות להצביע ואפשר להגיד לבוס שבאים לעבודה מאוחר/יוצאים מוקדם (שרק יעז לפטר אתכם כי הלכתם להצביע, תתבעו את האמאמא שלו), אז יאללה, תתעצלו ביום שבת, לא מחר.

התקווה הגדולה, אם נאמין לסקרים האחרונים, היא שאף אחד מהמועמדים לא יעבור את ה-40% מה שיכניס אותנו לסיבוב נוסף. ובסיבוב נוסף הכל יכול להשתנות. אז כמו שאומר אובאמה, יס ווי קאן!

Posted in אקטואליה, ישראליזם, כלבו, תל אביב | 1 Comment »