תרבות, ניכור, שיעמום, ויאוש

עברתי דירה לבלוג המאזין – http://www.listener.co.il

Archive for ינואר, 2009

על האוטובוס

Posted by עידו שחם ב- ינואר 23, 2009

זה ישמע מוזר להמון אנשים, אולי חוץ מנויפלד, אבל אני אוהב לנסוע באוטובוס. במיוחד כשמטיילים בחו"ל, אין כמו נסיעה על האוטובוס כדי להכיר את התרבות המקומית ולהתחבר לנופי המדינה (ויעידו על כך לפחות הנוסעים להודו שעלו על לוקאלים). וגם בארץ. מכרתי את האוטו לפני שנסעתי לטיול הגדול, וכשחזרתי לא קניתי חדש או ישן. אני לא מתחרט על זה לרגע, במיוחד בתור תושב תל אביב.

כשאתה על האוטובוס לא צריך להתמודד עם התנועה המעצבנת, עם פקקים, עם המזגזגים, החותכים, ומה לא. אני נכנס לאוטובוס, מתיישב לי וגם לפעמים עומד כי אני יושב יותר מדי כל השבוע. שומע מלא מוזיקה, מנקר, סתם חושב, יוצר קשר עין עם קוזינות, מסתכל על אנשים ביזארים, בוהה בנוף המתחלף, ובעיקר נרגע. לפעמים אפילו מכיר אנשים חדשים ולפעמים נתקל במוכרים.

אני לא צריך לחפש חניה, לא צריך לשלם הון על ביטוחים דלק ומוסכים, לא צריך לדאוג לדפיקות שונות ומשונות קנסות וגרירות, לא מאבדים כסף בירידת הערך של האוטו כמו מניה גרועה בבורסה, ואפילו יוצרים פחות זיהום אוויר כי חולקים את כלי התחבורה עם אנשים נוספים מאשר לנסוע לבד כמעט כל הזמן. מה שגם אני דווקא מרוצה מזה שצריך ללכת קצת ברגל אל/מתחנת האוטובוס. זה ישמע עוד יותר מוזר שלפעמים אני יורד כמה תחנות לפני כדי להפעיל קצת את הרגליים הנרקבות שלי ולהפוך את הנסיעה למשהו טיפה יותר מאשר הגעה מנקודה א' לנקודה ב'.

מן הסתם יש המון מקום לשיפור בתחבורה הציבורית התל אביבית – זמינות בתדירות יותר גבוהה, תחבורה בלילות ובסופשים (בברלין למשל גם כשהרכבת התחתית המעולה לא פועלת יש אוטובוסים ליליים כחלופה), כלי תחבורה שקטים יותר ומזהמים עוד פחות, נתיבים רק לאוטובוסים (נראה שבחיפה נרקם פרויקט שכזה), קווים ברורים יותר, וכו'. אבל גם במצב הנוכחי אני מעדיף את התחבורה הציבורית מאשר פיסת פח משלי.

וכמובן פיסת מוזיקה שהיא חלק מהסאונדטרק לאוטובוסים, Kiss Me On The Bus של הלהקה השווה ביותר למרות שהם מהאייטיז, The Replacements. גם אתם נוסעים באוטובוס? איזה שירים נוספים תוסיפו לסאונדטרק האוטובוסים?

[gv data="tXAmzGD7Vc0"][/gv]

מודעות פרסומת

Posted in איכות הסביבה, כלבו, תל אביב | 5 Comments »

טכנולוגיה אנושית

Posted by עידו שחם ב- ינואר 14, 2009

זה פוסט מאוד קצר להשב את תשומת ליבכם לעמוד החדש שפתחתי בבלוג בשם טכנולוגיה אנושית.

בעקבות הפוסט האחרון שלי על טכנולוגיה, וסקרנות של אנשים שקראו אותו, החלטתי להתחיל רשימה של חברות היי-טק שיש להן תרומה לעולם מעבר לכסף. אני קורא לכם להשתתף – אם אתם מכירים חברות כאלה, אנא תשאירו איזה תגובה על איזה פוסט ותספרו עליהם.

למה אני עושה את זה? כדי שנעצור שנייה ונבחן מה אנחנו עושים, במה אנחנו עובדים, ומה זה שווה, במיוחד אלה בינינו שהשתעבדו לעולם ההיי-טק. כדי לתת כבוד לחברות שלא רק עושות כסף, אלא שמביאות טכנולוגיות עם תרומה אמיתית וברורה לעולם, ואולי אפילו ליצור מוטיבציה לאנשים לעבוד בחברות כאלה או להקים אותן.

מקווה שנראה בשנים הקרובות פריחה של טכנולוגיה אנושית.

Posted in איכות הסביבה, היי-טק, ווב, טכנולוגיה, פילוסופיה, פסיכולוגיה בגרוש, רוחניות | 4 Comments »

גזענים נמאסתם

Posted by עידו שחם ב- ינואר 8, 2009

אני לא אוהב להתעסק בפוליטיקה. משהו שכן מתסכל אותי זה טמטום, כסילות, בורות, גזענות, ושימוש מפגר בחוק האינדוקציה.

לקחתי אתמול אוטובוס באזור דרום תל אביב. באחת התחנות עלתה על האוטובוס בחורה ערבייה עם כיסוי ראש. היא לא נראיתה מאיימת, לחוצה, עם תיק גדול מתקתק, או מה שזה לא יהיה, סתם רצתה להגיע מנקודה א' ל-ב' כמו כולנו.

אממה, כשחדשות מהמלחמה רצות נון-סטופ ברקע והאוכלוסיה שרויה בפחד ומהולה בשנאה, מצב אידאלי בשביל שילטון כדי לשלוט על נתיניו, אנשים התחילו להתלחשש עלתה ערבייה על האוטובוס! או מיי פאקינג גוד. נוסעת אחת או שתיים אפילו הלכו לדבר עם הנהג כדי להעיר לו על העניין, ונדמה לי שאפילו שאלו אותו למה הוא העלה אותה לאוטובוס ברוב חוצפה. לא שמעתי את התגובה שלו. בסופו של דבר הבחורה ירדה בתחנה שלה ולכולם השלום.

יש לנו סטריאוטיפים, אין טעם להכחיש זאת. לכושים יש זין ענק, בלונדיניות הן מפגרות, וכו'. אנחנו מקבלים את הסטריאוטיפים מהסביבה שלנו ולנסות להכחיד אותם יהיה כמו להלחם נגד תחנות רוח. אממה, יש לנו ברירה. ברגע שצץ סטריאוטיפ אצלינו בראש יש לנו כל מיני אפשרויות איך להתייחס אליו.

אפשרות אחת היא להאמין שהוא אשכרה נכון, שלכל הכושים יש זין ענק וכל הבלונדיניות הן אהבלות מוחלטות. כמובן שיש כושים עם זין ענק ויש בלונדיניות מטומטמות. אבל יש גם כושים עם זין ממוצע (למעשה שמעתי בהרצאה שגודל השטרונגול הממוצע הוא די אותו הדבר לא משנה הגזע), זין קטן, יש בלונדיניות גאונות וכאלה שהן בסדר. יש גם לבנבנים עם זין ענק וברונטיות טיפשות.

דהיינו, התמונה האנושית הרבה יותר מורכבת מאשר הסטריאוטיפ כך שההכללה הגסה של הסטריאוטיפ פשוט לא נכונה. לא לכל הכושים יש זין ענק, לא כל הבלונדיניות מפגרות. זו לוגיקה בסיסית רבותי. אני לא יודע אפילו אם לרוב הכושים יש זין גדול ואם רוב הבלונדיניות מפגרות, זה דורש מחקר לאיזה אקדמאי משועמם.

אז מדוע אנו עושים את הטעות הזאת, במקרה המדובר את הטעות שכל הערבים הם מחבלים, או יותר ספציפי שכל ערבי שעולה על אוטובוס עולה כדי לפוצץ אותו? לסקוטי הדגול דייוויד יום התשובה.

אם אפעיל את התאים האפורים שלי מהלימודים לפילוסופיה, הרי שאחת הביקורות הגדולות של יום הינה על חוק האינדוקציה. חוק האינדוקציה אומר שדרך הפרט מכלילים על הכלל. למשל, ראיתי את השמש זורחת אתמול, לפני יומיים, לפני שבוע, וכו', ולכן השמש תזרח גם מחר. כביכול נשמע הגיוני, לא? אז זהו שלא.

מה בזה שהשמש זרחה בימים קודמים מכתיב את זה שהשמש תזרח גם מחר? למעשה מדענים חוזים שהשמש תכבה יום אחד, שיבוא בוקר שבו השמש לא תזרח. באנלוגיה כפי שניסח זאת ראסל למיטב זכרוני – חוואי בא כל בוקר להאכיל את התרנגולת שלו. בוקר אחד, להפתעתה המוחלטת של התרנגולת, הוא שוחט אותה.

המסקנה של יום – אנחנו עושים אינדוקציה בגלל באג פסיכולוגי בראש שלנו. אין שום ערובה לכך שמה שהיה בעבר יהיה כך בעתיד. אם אקפוץ לפילוסופף דגול אחר, לפופר, הרי שכל מה שאנו יכולים לעשות זה להעלות היפותיזות. ההיפותיזות הללו לעולם לא יכולות להפוך לחוק כללי כי למעשה אי אפשר להוכיח אותן לעולם, אולי רק להפוך אותן ליותר סבירות בעזרת ממצאים. מה שכן אפשר לעשות זה לפסול אותן בעזרת דוגמאות נגדיות, למשל בלונדינית אינטליגנטית שפוסלת את היפותיזת הכל הבלונדיניות טיפשות.

ובכן, אתמול חזיתי בדוגמה נגדית, ולכן אני יכול להכריז בוודאות מוחלטת שלא כל הערבים הם טרוריסטים. יש ערבים טרוריסטים ושיזיינו להם את הצורה, אבל לא כולם הם כאלה. גם במקרה הזה ממש לא ברור אם רובם כאלה.

אז תעשו לי ולעצמכם טובה גדולה. קחו על עצמיכם אחריות. שימו לב מתי שנאה עיוורת, הסטה, גזענות, פחד, וסטריאוטיפים גורמים לכם להפעיל את חוק האינדוקציה. כל מה שצריך לעשות זה להיות מודעים לזה. מהרגע שתהיו מודעים, יהיו לכם ברירות אחרות מאשר להאמין שבולשיט כזה הוא נכון.

Posted in אקטואליה, ישראליזם, פילוסופיה | 5 Comments »

אז למה לי טכנולוגיה עכשיו?

Posted by עידו שחם ב- ינואר 4, 2009

בדרום מלחמה ואני בבועה. בתור איש תוכנה נהיה לי משבר עם הטכנולוגיה והמקום שלה בחיינו, באופן ספציפי עולם ההיי-טק ועולם התוכנה (פטישים ומכוניות מעולם הלואו-טק אלה טכנולוגיות משובחות ביותר). מה לנו ולזה?

אחת הצורות הדומיננטיות שבהן עולם ההיי-טק נמצא בחיינו היא בכסף. מלא אנשים הולכים ללמוד מחשבים כי "יש בזה כסף", משכורת התוכניתן הממוצעת נמצאת הרבה מעל השכר הממוצע במשק, המוני סטארטאפים מוקמים בשביל לעשות את המכה (אם כי השמועה אומרת ש-9 מתוך כל 10 יכשלו), וחברות קונות חברות אחרות בסכומי עתק שגורמים לדוד סקרוג' להראות כמו אביון. זו תעשייה וכתעשייה נבנות סביבה עוד תעשיות כדי לתמוך בה, כמו מסעדות היי-טק, חברות השמה, קורסים, מטפלים בשיאצו וכו'. כולם סופרים את הדולרים בדרך אל הבנק, או שזה בכלל הרבה יותר מדי דולרים מכדי שבן תמותה מסוגל לספור.

כשאני מסתכל לאחרונה על אתרים של כל מיני חברות היי-טק, אני כבר לא רואה טכנולוגיה בעיניים או סושי לארוחת צהריים, אני רואה מכונות כסף משומנות, קופות מצלצלות או לפחות את מראית העין של קופות מצלצלות. אני רואה חברות פיננסיות ולא חברות טכנולוגיה. וזה לא שכולם צריכים לעבור לקוד חופשי ולעבוד בחינם. לגיטימי להרוויח פרנסה עבור המחייה שלך. אבל מה שכן, נהיה לי ממש חורה שהרבה מהחברות בעצם לא עושות כלום חוץ מכסף. הן עוסקות בטכנולוגיה שכל כך רחוקה מהחיים שלנו שהאפקט שלה על חיינו והעולם מאוד קלוש, אם יש אפקט כזה בכלל.

זה מחזיר אותי להתנפצות בועת ההיי-טק בתחילת שנות האלפיים. מה בעצם קרה בהתנפצות הבועה? התפכחות. הבינו שהילד הצעקן ההוא צודק. המלך הוא עירום ולקנות מניות של בגדיו החדשים כמו להשקיע בסטארט אפ של תופריהם שווה לתחת. במילים אחרות, גילו שיותר מדי חברות עושות טכנולוגיה שבעצם לא עושה שום דבר, ושיותר מדי אנשים מקבלים יותר מדי כסף על כלום.

האם נשארנו פיכחים ופיקחים, או שחזרנו ללבוש את המשקפיים הורודות שדרכן בגדי המלך החדשים נראים הו כה נפלאים? לצערי אני חושד שאופציה מספר 2 היא הנכונה. רוצים לעשות ניסוי? תצטיידו בדף ועט ותגלשו לאתר של חברת היי-טק שבה אחד מחבריכם עובד. הגעתם? מעולה. תציצו בעמוד הראשי, בדרך כלל יש תיאור קצר עם מילים גבוהות מה החברה עושה. תקראו אותן. עכשיו תחזרו לדף ולעט ותרשמו במילים הכי פשוטות שלכם מה החברה עושה. הצלחתם? אם לא כנראה שהחברה עושה צ'וקומוקו.

hitech.jpg

זה גורם לי לחשוב, מה ראוי להיות מקומה של הטכנולוגיה בחיינו? איך עולם ההיי-טק יכול לשפר את חיינו, וספציפית, עולם התוכנה? מן הסתם זה קורה בכל מיני צורות. החל מבידור (משחקי מחשב, סרטים, ועוד), דרך אמנות (בין אם כלים לאמנויות הקימות ויצירת אמנויות חדשות), הפצה של מידע (כמו הויקיפדיה או מנוע החיפוש של גוגל), תקשורת מהירה וזמינה כמעט בחינם (אימייל, מסנג'ר), התגברות על נכויות (יש תוכנות Text2Speech שמקריאות בקול רובוטי עמודי טקסט ללקויי ראיה), ועוד.

אם אכליל את זה תחת איזשהי מדבקת פגוש, אז אומר שטכנולוגיה מאפשרת לנו לעשות את העל-אנושי. בן אדם רגיל לא יכול לשלוח הודעה במהירות האור מעבר לאוקינוס האטלנטי או אפילו לקצה השני של העיר. בן אדם לא יכול לחפש מילים בגוגלים של עמודי טקסט תוך שניות ספורות. אפילו בלואו-טק טכנולוגיה פשוטה כמו סכין מאפשר לבן אדם לחתוך דברים שציפורניו או שיניו לא יכולים לחתוך.

הטכנולוגיה הראויה ביותר, לפחות לדעתי, היא זאת שמשפרת את חיינו ו/או את הסביבה שלנו. לדוגמה, תוכנות להקראת טקסט בשביל עוורים בהחלט משפרת את חייהם. יש להם גישה, גם אם רובוטית משהו, למאסות פסיכיות של חומר כתוב שכנראה לא היה נגיש להם בעבר. אפילו התוכנה הקטנה שיושבת על הדסקטופ שלי וקרויה Edison, שכל מה שהיא עושה זה לסדר לבד את ההגדרות של המחשב כדי לחסוך חשמל, משפרת את הסביבה. המחשב צורך פחות חשמל, מה ששווה לפחות זיהום אוויר ממקורות האנרגיה המזהמים שלנו ולכן קצת יותר אוויר נקי לריאותינו.

התחלתי לחפש חברות כאלה בארץ, חברות שעושות טכנולוגיה שהערך שלה הוא מעבר לפיננסי, חברות עם חזון טכנולוגי אמיתי. גיליתי למשל את Ginger שעושים מתקן שגיעוט קטיב שיודע לתקן שגיאות של דיסלקטים ולקויי למידה. גיליתי גם את Notal Vision שמיצרים מכשיר שמאפשר לאבחן מחלת ראיה ולטפל בה בזמן כדי למנוע עיוורון. אפילו חברה כמו Youlicense עם רעיון מסחרי של מנגנון לרכישת זכויות למוזיקה תורם לחברה, כי זה עלול להוות מקור פרנסה למוזיקאים רעבים ללחם.

אז אחרי זיון השכל המאסיבי הזה, מה אתם חושבים? האם אכן עולם ההיי-טק בעצם נהיה לעולם פיננסי כמעט בכללותו? האם כל אלפי החברות האלה טובות למשהו מעבר למשכורות לעובדים? מה לדעתכם ראוי שטכנולוגיה תעשה בעולמינו? והאם אתם מכירים חברות נוספות בארץ שלדעתכם משפרות את חיינו בעזרת טכנולוגיה, אולי אתם עובדים באחת? ספרו לי בתגובות!

Posted in היי-טק, טכנולוגיה, ישראליזם, פילוסופיה, פסיכולוגיה בגרוש | 4 Comments »