תרבות, ניכור, שיעמום, ויאוש

עברתי דירה לבלוג המאזין – http://www.listener.co.il

Archive for פברואר, 2009

מונוטיזר

Posted by עידו שחם ב- פברואר 22, 2009

[gv data="hyN1cVWxrxU"][/gv]

Posted in מוזיקה | 1 Comment »

דוקומנטציה אנגלופילית

Posted by עידו שחם ב- פברואר 21, 2009

אין מה לראות בטלוויזיה המשעממת ביום שבת? מתחשק לכם לראות משהו מוזיקלי? אוהבים בריטים? מעולה! להנאתכם, שלושה סרטים דוקומנטריים על מוזיקה בריטית. הם מחולקים בחלקים ביוטיוב אבל איחדתי אותם לפלייליסטים שמנגנים אוטומטית את כל החלקים מבלי להזיז את האצבעות.

הראשון: מאדצ'סטר – סרט דוקומנטרי על מאנצ'סטר בסוף האייטיז/תחילת הניינטיז כשתרבות המועדונים החלה להמריא, להקות כמו הסטון רוזס הוכתרו כמביאי הגאולה, ומנצ'סטר נראתה לרגע כמרכז היקום. דוקומנטרי מגניב ונוסטלגי לניינטיז ותרבות המועדונים המוקדמת שמתקמבקים. מה שיפה זה שהראו איך המוזיקה, האמנות, והאופנה המנצ'סטרית וגם תפיסת החיים של הזמנים ההם ארוגים כולם יחדיו. חוץ מהסטון רוזז תמצאו שם את האפי מאנדייז, 808 סטייט, איש ושמו ג'רלד, ועוד. אה, ואם אהבתם את זה ולא ראיתם עדיין את הסרט אנשי המסיבות אז רוצו לראות את הסרט המדהים הזה עכשיו.

השני: פול וולר – למי שלא מזהה זה הסולן/גיטריסט של ההרכב המעולה הג'אם שזכה בזמן האחרון לעדנה מחודשת-מחודשת. הסרטון עובר דרך כל תקופות חיו האישיים והמוזיקליים שמן הסתם קשורים אחד לשני. מהאקורדים הראשונים ההצלחה המתיחות ועד לפרידה של הג'אם, ההצלחה והקליפים הזוועתיים של הסטייל קאונסל, וקריירת הסולו שפרסה כנפיים בניינטיז. משעמם לפרקים, מרגש לפרקים, מה שאהבתי במיוחד זה איך רואים בסרטון הזה מחזור חיים של מוזיקאי ואת הבן אדם מאחוריו שיש לו לב ובעיות כמו לכולנו. מומלץ.

השלישי: קיד איי חי – רדיוהד רדיוהד רדיוהד. למען האמת אני רק בהתחלה של הסרטון הדוקומנטרי הזה, אבל בגלל שנתקלתי כבר בעריכה מדליקה, רצון לכתוב את הפוסט הזה עכשיו, ושמדובר ברדיוהד עושים אלבום מדהים ותפנית מטורפת בקרירה שלהם, החלטתי לפרסם את הסרטון כבר עכשיו. תוספת מאוחרת זה לא בדיוק דוקומנטרי, אלא סדרת ראיונות עם רדיוהד וקטעים מהופעות לכבוד יציאת קיד איי. המראיינת אהבלה משהו, אבל כנה, ישירה, ועדיפה בהרבה מאשר איזה אינטליגנאט פלצן שהיה מדבר גבוה מדי ולא מצליח להגיע ללב הליבה של רדיוהד ובמיוחד של תום יורק. הקטעים מההופעות כבירים, מחזירים אותי ל-2000 כשרדיוהד כיבדו אותנו בנוכחותם בסינמטק.

תהנו, סופסופש מדליק, ובואו לפתוח את הראש היום ב-ZU.

Posted in כללי | 3 Comments »

אזהרת הופעה: ZU

Posted by עידו שחם ב- פברואר 19, 2009

חתולתי האהובה והכרגע מסכנה, קימי (על שם חתולה פרועה אחרת, קים גורדון מסוניק יות'), שעוקרה זה היום נרדמה לי על הרגליים ולא נראה לי שיש לה כוונה לזוז לשום מקום בשעות הקרובות. זמן מעולה לכתוב פוסט.

הפעם אני מקדים תרופה למכה. במקום לספר לכם שהייתי בהופעה אינטרגלקטית, אני מתריע מראש על הופעה עם פוטנציאל שכזה. במקום שתתבאסו שלא הייתם, יש לכם צ'אנס להיות. והיי, גם אם ההופעה תהיה ההיפך הגמור מאינטרגלקטית, כמו שאני מסביר מדי פעם לחברי צריך ללכת להופעות בינוניות וגרועות כדי להעריך את ההופעות הטובות באמת. הלא כך?

מחר (בהופעה חלקית) ומחרתיים (בהופעה מלאה) יופיעו בלבונטין 7 בתל אביב הטריו האיטלקי ZU. תכל'ס לא שמעתי עליהם עד שהשמיעו אותם בקצה עם הודעה שהם מגיעים לארץ. וזה עשה לי טוב על הלב.

ZU הם טריו סקסופון(!)-באס-תופים פרוע שמגיע לארצינו הישר מאיטליה(!!). הם עושים רוק נסיוני מחורפן, אבל לפי מה שנשמע עם בסיס איתן שמשאיר הרבה ריפים הוקים ונויזים להאחז בהם ולעשות הד-בנגינג במקצבים משתנים. בקיצור ומבלי לזבל את השכל, רוק מכסח תחת. לפי הוידאוים שלהם ביוטיוב הם גם יודעים לנגן כמו שהאיטלקים יודעים לשחק כדורגל, פאקינג טוב.

אם אתם לא מאמינים לי, אולי תאמינו לאנשים כמו מייק פאטון, קינג באז מהמלווינס,או ת'רסטון מור מסוניק יות' ששיתפו איתם פעולה. ואם אתם לא מאמינים להם, אולי תאמינו לדני דה ויטו בכבודו ובעצמו. נראה אתכם שם:

[gv data="NtZJbm27ykc][/gv]

Posted in כללי | 5 Comments »

איך פספסתם הופעה אינטרגלקטית

Posted by עידו שחם ב- פברואר 14, 2009

חברים, פספסתם. הפסדתם בגדול. אני לא מדבר על הפיאסקו של הבחירות, אחרת הייתי משתמש בלשון אנחנו. אני מדבר על ההופעה מטריפת החושים של הלהקה הדנית שהתגלתה לי אתמול כאדירה והיא Efterklang.

בשקט בשקט וביחצו"ן כמעט ולא קיים הביאו אותם לארץ במסגרת הפסטיבל האלקטרוני c-sides שהוא בעצם במסגרת הפסטיבל contempo. גם אני מבולבל לגבי עניין התת-פסטיבל הזה בדיוק כמוכם. בכל מקרה, הם עלו לבמה בעוד כל הקהל ישוב ומצפה לטריפ אלקטרוני רפטטיבי ומשמים. כמה שהם טעו.

במקום שיעמום דיגיטלי קיבלנו הרכב חי ובועט של 8 נגנים מולטי-אינסטרומנטליסטים (יכול להיות שאני טועה לגבי המספר, היו שם הרבה אנשים על הבמה). נראה שהתנאי לקבלה להרכב זה ידיעה בנגינה של כל כלי ההרכב הקימים וכלי נוסף שאף אחד בלהקה לא מנגן עליו. חוץ מגיטרה-באס-תופים שאגב לא השתתפו בכל שיר היה שם אלקטרוניקה, טרומבון, שני סוגי חצוצרות, כלי הקשה, כינור, קסילופון, והמון קולות רקע המנוניים גדולים מהחיים ויפיפיים.

שלא תבינו לא נכון, זו לא היתה תצוגת ראווה טכנוקרטית של מוזיקאים פלצנים. כל כלי, כל תו, כל הקשה וכל קול היו מלאי רגש ושם בדיוק איפה שהם היו צריכים להיות, שאם היה חסר איזה צליל השיר לא היה שלם. מה שהיה יפה במיוחד זה שהסימפוניה הזאת היתה ללא מנצח, אלא כמאמץ קולקטיבי של ההרכב ליצור משהו גדול מסך חלקיו, לעשות מוזיקה מוזיקלית עשירה ומרגשת. והם פאקינג הצליחו. בסוף ההופעה כל הקהל היה על הרגליים.

אני יכול לכתוב עוד כל כך הרבה סופרלטיביים ולנסות לתאר בכל מיני צורות שונות ומשונות את מה שאפטרקלאנג עשו אתמול במועדון הכליף ביפו, אבל קטונטי, זה לא יכול להחליף בשום אופן את החוויה של להיות שם ולהיווכח ולהיסחף עם ההרכב המדהים הזה. לא היו יותר מדי עדים לאירוע הזה, אך לשמחתי מי שהיה נתן קבלת פנים כל כך חמה לאפטרקלאנג כך שאני מקווה שזו לא הפעם האחרונה שנראה אותם פה ובתקווה שבפעם הבאה ידאגו לידע את כלל האוכלוסיה שמגיע אלינו משהו דה ז'ונגלר.

וגם אם לא, אז אם אתם קוראים את המילים הללו ואוהבים מוזיקה, כלומר באמת אוהבים מוזיקה, במיוחד אם אתם חובבים של סיגור רוס, אנימל קולקטיב, ארקייד פייר (אני לא אוהב אותם אגב, רק להקות שמושפעות מהם), רוצו לשמוע אותם ואם הם יחזרו אז לראות אותם. עד אז נסתפק, איך לא, בקטע יוטיובי של הלהקה בהופעה ונשחק בלגו עד שנקבל עד היבוא הבא לארץ מדנמרק.

[gv data="1P3eIXDDang"][/gv]

Posted in חללי, מוזיקה | 5 Comments »

לכו להצביע!

Posted by עידו שחם ב- פברואר 10, 2009

בבחירות הללו אני לא קול צף, הצבעתי מרץ. הצבעתי מרץ כי המצע שלהם תואם לדיעותי איך המדינה הזו צריכה להתנהל. מדינה של שיוויון זכויות, שפניה לשלום, שאכפת לה מאיכות הסביבה ובעלי החיים, מחינוך, ושיש לה צוויון אנושי מאשר מיליטריסטי-קפיטליסטי. אם אתם לא מאמינים לי, תקראו את הבלוג של נויפלד, ותקשיבו לשרון בלינג בלינג קנטור:[gv data="WXQwvU8MW9o"][/gv]

אבל אתם זה אתם, וזכותכם להצביע מה שאתם רוצים. העיקר שתלכו להצביע. אני הזדזעתי לשמוע שאנשים שאני מכיר לא הולכים להצביע. אם אפילו המתים מצביעים למפלגות אפלות בקולות הלא חוקיים שלהם, איך זה שאתם לא מצביעים? אם לא בשביל שום דבר אחר, אז לכו תצביעו בשבילי, כדי שכמה שיותר אנשים שפויים וחכמים ישמיעו את קולם השקט. לא נמאס לכם שרק הקיצוניים האלימים והקולניים נותנים את התון?

Posted in אקטואליה, ישראליזם | 2 Comments »

המוזיקה הכי בריאה ברדיו

Posted by עידו שחם ב- פברואר 3, 2009

הרבה דברים נאמרו על השינויים ב-88fm (ראה אייטם 8 בעונג שבת הקודם). הרבה תלונות על ירידה באיכות, שהחליפו סוס מנצח, של למה לעשות פופולריזציה של תחנה ממשלתית, וכיו"ב.

אני מודה, גם אני פחדתי והרגשתי שלא בנוח כששמעתי ששוב מתעסקים עם 88fm. אני אוהב את התחנה הזו. היא ו-106fm הם בשבילי האופציות השפויות היחידות על הסקאלה שאפשר לעבור אליהן כמעט בכל זמן נתון מבלי לרצות לדפוק את הראש בקיר, למעט כמה מובלעות בלב המיינסטרים כמו הקצה. אופציות שיכולות לרענן אותי במוזיקה מוזיקלית, בחוסר בפלייליסט, בהתחשבויות אחרות חוץ מלהיטים. אממה, הטלית לא היתה כולה תכלת.

גם ב-88fm וגם ב-106fm היה/יש פגם מאוד רציני. בואו נלך קצת יותר רחוק. אנחנו מתים על דיכוטומיות בארץ. כן/לא, טוב/רע, אבא/אמא, יהודי/ערבי. איכשהו הדבר נראה אותו הדבר במוזיקה – מיינסטרים/אינדי. יש רושם משונה כזה שהקהל המוזיקלי בארץ מחולק היום לשניים ואתה חייב לבחור לאיזה צד אתה שייך. או שאתה צורך מוזיקה בשביל הבידור, אוהב להיטים, ושומע גלגלצ. או שאתה צורך מוזיקה כאמנות, פתוח לשמוע גם להקות שלא מקבלות חשיפה המונית ומאזין ל-106 ו-88.

כמו בכל דיכוטומיה שמכתיבה לנו את סדר היום באופן אשליתי, אנחנו עיוורים לטווח הביניים. יש קהל מוזיקלי שלא אוהב את בריטני ספירס ולא מרוצה שטוחנים לו פלייליסט בשכל. אממה, הקהל הזה גם לא רוצה לשמוע את האיזוטריה של האיזוטריה ולהתחרות מי מכיר את להקת ההייפ החדשה שטרם נולדה. קהל כזה ככל הנראה שומע מוזיקה ישראלית כמו אהוד בנאי, היהודים, ומהגזרה החו"לית כנראה פינק פלויד, לד זפלין, אולי אפילו וייט סטרייפס ונירוונה. מה איתם? איזה תחנת רדיו יש להם?

תוסיפו מעל זה את הבעיה המאוד רצינית שאין בארץ תחנת רוק. אם הרוק מת, אז העולם מוצף בשלדים מהלכים. המון אנשים אוהבים רוק – רוק ישראלי, רוק קלאסי, רוק אלטרנטיבי, רוק כבד, מטאל,גארג' רוק, Pאנק רוק, פרוג רוק, ועוד ועוד ועוד. מי שאוהב רוק נאלץ להסתפק באיזה תכנית פה ותכנית שם, באיזה שיר נחמד שעולה מדי פעם בין לבין ההיפ-הופ ולהיטי הדאנס. בניגוד לגויים שלהם יש תחנות ברדיו שמוקדשות לרוק, אצלינו אין למרות שיש קהל מאסיבי למוזיקה הזאת.

אי לכך, ולמרות כל התלונות והקיטורים והבעיות בשינויים שנעשו ב-88fm, אני דווקא שמח ששינו את אופי התחנה. לצד המוזיקה היפה ששמו ב-88fm בזמנו היו לא מעט שעות מתות ומדכאות של מוזיקת אמצע הדרך לגיל הביניים, מה שקרוי באנגלית adult contemporary, מוזיקה נעימה לרקע אבל שלאורך זמן מעוררת פיהוק ושיערות שיבה. מה שהתחנה היתה זקוקה לה זה הזרקה של רוח נעורים, מתיחת פנים והשתלת שיער לביצים המצומקות שלה.

בהאזנה חפיפה לתחנה בשבועיים האחרונים, זה בדיוק מה שהיא קיבלה. יותר מוזיקה בועטת, יותר רוק, ונכון, יותר להיטים, אבל מסוג הלהיטים שכשומעים אותם בגלגלצ אז לא מעבירים (למשל Song 2 של בלר או Mary של סופרגראס). אפילו תכנית הלהיטים של עופר נחשון איפה שהוא שם הרכבי דאנס כמו סנאפ וסאש שנשמעה לי לגמרי מחוץ למקום בהתחלה החלה להרגיש כמו בריזה מרעננת לפנים, ופונה לחתיכת קהל שגם הוזנח קצת – האקס-קלאברים וחובבי הניינטיז טראש למיניהם.

בהקשר לדיכוטומית המיינסטרים/אינדי, די, נמאס. יש טווח ביניים וצריך להתייחס אליו ולתת לו תחנת רדיו שתספק את הסאונדטרק המתאים. לא רק זה, תחנה שעומדת במקום שפוי באמצע בין העלק-קרב אינדי נגד המיינסטרים יכולה לתת פלטפורמה מעולה לגישור בין הקטבים. זה יהיה מעולה בשביל כל הצדדים. תחנה שאנשים לא מפחדים להכנס אליה כי הם יודעים שישמיעו שם גם דברים שהם מכירים, אבל שגם יהיה אפשר להכיר דרכה דברים חדשים ואיכותיים במינון בריא זה משהו כל כך מתבקש שלא ברור איך לא עשו את זה עד עכשיו. אני בהחלט מקווה ש-88fm תמלא את החלל הזה, ודווקא חלל שכזה יכול לעזור למוזיקאים מקומיים וראויים להמריא הרבה לפני שהם יגיעו לגלגלצ.

איך אתם מסתדרים עם השינויים ב-88fm? נראה לכם שהתחנה תוכל לשגשג ככה? אגב, אם כבר הייתי מטפל במשהו ב-88fm זה להעיף את כל הפרסומות המציקות שלהם!

Posted in אקטואליה, ישראליזם, מוזיקה | 10 Comments »