המוזיקה הכי בריאה ברדיו

הרבה דברים נאמרו על השינויים ב-88fm (ראה אייטם 8 בעונג שבת הקודם). הרבה תלונות על ירידה באיכות, שהחליפו סוס מנצח, של למה לעשות פופולריזציה של תחנה ממשלתית, וכיו"ב.

אני מודה, גם אני פחדתי והרגשתי שלא בנוח כששמעתי ששוב מתעסקים עם 88fm. אני אוהב את התחנה הזו. היא ו-106fm הם בשבילי האופציות השפויות היחידות על הסקאלה שאפשר לעבור אליהן כמעט בכל זמן נתון מבלי לרצות לדפוק את הראש בקיר, למעט כמה מובלעות בלב המיינסטרים כמו הקצה. אופציות שיכולות לרענן אותי במוזיקה מוזיקלית, בחוסר בפלייליסט, בהתחשבויות אחרות חוץ מלהיטים. אממה, הטלית לא היתה כולה תכלת.

גם ב-88fm וגם ב-106fm היה/יש פגם מאוד רציני. בואו נלך קצת יותר רחוק. אנחנו מתים על דיכוטומיות בארץ. כן/לא, טוב/רע, אבא/אמא, יהודי/ערבי. איכשהו הדבר נראה אותו הדבר במוזיקה – מיינסטרים/אינדי. יש רושם משונה כזה שהקהל המוזיקלי בארץ מחולק היום לשניים ואתה חייב לבחור לאיזה צד אתה שייך. או שאתה צורך מוזיקה בשביל הבידור, אוהב להיטים, ושומע גלגלצ. או שאתה צורך מוזיקה כאמנות, פתוח לשמוע גם להקות שלא מקבלות חשיפה המונית ומאזין ל-106 ו-88.

כמו בכל דיכוטומיה שמכתיבה לנו את סדר היום באופן אשליתי, אנחנו עיוורים לטווח הביניים. יש קהל מוזיקלי שלא אוהב את בריטני ספירס ולא מרוצה שטוחנים לו פלייליסט בשכל. אממה, הקהל הזה גם לא רוצה לשמוע את האיזוטריה של האיזוטריה ולהתחרות מי מכיר את להקת ההייפ החדשה שטרם נולדה. קהל כזה ככל הנראה שומע מוזיקה ישראלית כמו אהוד בנאי, היהודים, ומהגזרה החו"לית כנראה פינק פלויד, לד זפלין, אולי אפילו וייט סטרייפס ונירוונה. מה איתם? איזה תחנת רדיו יש להם?

תוסיפו מעל זה את הבעיה המאוד רצינית שאין בארץ תחנת רוק. אם הרוק מת, אז העולם מוצף בשלדים מהלכים. המון אנשים אוהבים רוק – רוק ישראלי, רוק קלאסי, רוק אלטרנטיבי, רוק כבד, מטאל,גארג' רוק, Pאנק רוק, פרוג רוק, ועוד ועוד ועוד. מי שאוהב רוק נאלץ להסתפק באיזה תכנית פה ותכנית שם, באיזה שיר נחמד שעולה מדי פעם בין לבין ההיפ-הופ ולהיטי הדאנס. בניגוד לגויים שלהם יש תחנות ברדיו שמוקדשות לרוק, אצלינו אין למרות שיש קהל מאסיבי למוזיקה הזאת.

אי לכך, ולמרות כל התלונות והקיטורים והבעיות בשינויים שנעשו ב-88fm, אני דווקא שמח ששינו את אופי התחנה. לצד המוזיקה היפה ששמו ב-88fm בזמנו היו לא מעט שעות מתות ומדכאות של מוזיקת אמצע הדרך לגיל הביניים, מה שקרוי באנגלית adult contemporary, מוזיקה נעימה לרקע אבל שלאורך זמן מעוררת פיהוק ושיערות שיבה. מה שהתחנה היתה זקוקה לה זה הזרקה של רוח נעורים, מתיחת פנים והשתלת שיער לביצים המצומקות שלה.

בהאזנה חפיפה לתחנה בשבועיים האחרונים, זה בדיוק מה שהיא קיבלה. יותר מוזיקה בועטת, יותר רוק, ונכון, יותר להיטים, אבל מסוג הלהיטים שכשומעים אותם בגלגלצ אז לא מעבירים (למשל Song 2 של בלר או Mary של סופרגראס). אפילו תכנית הלהיטים של עופר נחשון איפה שהוא שם הרכבי דאנס כמו סנאפ וסאש שנשמעה לי לגמרי מחוץ למקום בהתחלה החלה להרגיש כמו בריזה מרעננת לפנים, ופונה לחתיכת קהל שגם הוזנח קצת – האקס-קלאברים וחובבי הניינטיז טראש למיניהם.

בהקשר לדיכוטומית המיינסטרים/אינדי, די, נמאס. יש טווח ביניים וצריך להתייחס אליו ולתת לו תחנת רדיו שתספק את הסאונדטרק המתאים. לא רק זה, תחנה שעומדת במקום שפוי באמצע בין העלק-קרב אינדי נגד המיינסטרים יכולה לתת פלטפורמה מעולה לגישור בין הקטבים. זה יהיה מעולה בשביל כל הצדדים. תחנה שאנשים לא מפחדים להכנס אליה כי הם יודעים שישמיעו שם גם דברים שהם מכירים, אבל שגם יהיה אפשר להכיר דרכה דברים חדשים ואיכותיים במינון בריא זה משהו כל כך מתבקש שלא ברור איך לא עשו את זה עד עכשיו. אני בהחלט מקווה ש-88fm תמלא את החלל הזה, ודווקא חלל שכזה יכול לעזור למוזיקאים מקומיים וראויים להמריא הרבה לפני שהם יגיעו לגלגלצ.

איך אתם מסתדרים עם השינויים ב-88fm? נראה לכם שהתחנה תוכל לשגשג ככה? אגב, אם כבר הייתי מטפל במשהו ב-88fm זה להעיף את כל הפרסומות המציקות שלהם!