ב-24 לדצמבר האחרון, ערב חג המולד, נסעתי לגיחה של כמה ימים לעיר הבירה, ירושלים. רציתי לראות מיסה של חג המולד, להפגש עם חברים שלומדים שם, ולטבול בסצינת האינדי הירושלמית. הזמנתי למסע את אסף קורן, חבר טוב שהוא הגיטריסט של סרין וידוע גם בתור ג'ואי סאנטיאגו על נרגילה (חפשו את המילה סרין בלינק).
החופשה הקצרה הזו היתה מעולה. הגענו למיסה בכנסיית הגואל כמו המונים רבים אחרים, והתרגשנו מאווירת החג והמוזיקה הכנסייתית ואפילו התפילות. ההסתובבות עם החברים בסצינת האינדי הירושלמית (שתי ציפורים במכה אחת!) גם היתה מוצלחת ביותר, אפילו שהיה ממש קר ורטוב בימים ההם. זה גרם לי להבין שכל התחרות הסמויה והדבילית הזאת בין תל אביב לירושלים מיותרת. לשתי הערים יש מה להציע, ושהתל אביביים הסנובים והירושלמיים עם רגשי הנחיתות ילכו בצד להרגע.
בשבילי זה היה איזשהו פסק זמן סמי-תירותי מחיי השגרה, אבל בשביל אסף זה היה יותר מזה. זה התחיל, לדבריו, איזשהו הלך רוח של סנטימנטליזם ונתן לו השראה להסתגר לשבועיים בדירתו ולהקליט מוזיקה בקדחתנות על המחשב. הסתקרנתי לשמוע על מה לכל הרוחות הוא עובד שם, אבל הוא סירב לתת לי לשמוע עד שכל היצירה תהיה ממוקססת ומוכנה קומפלט כולל האמנות.
סוף כל סוף בפסח השיק אסף תחת השם Juicy Jew את ה-e.p. שלו, Sentimentalism, בדירתו במסיבת השקה קטנה, אינדי במלוא מובן המילה (שהגיעה במקור מהמילה independent, דהיינו עצמאי). קיבלנו עותקים צרובים עם עטיפה מודפסת על נייר אדום בוהק וציור אישי על הדיסק בהשראת משחק הזוי שלימד אותו ילד אוטיסיט. כמובן שזכינו להשמעת בכורה של המיני אלבום וביצוע של כמה שירים לייב בחדר השינה.
משום מה לא באות לי כרגע בקלות המילים בשביל לתאר את המוזיקה של סנטימנטליזם. אני כן יכול להגיד שאני לא מכיר שום דבר שנשמע ככה באזורינו, שאולי הדבר הכי קרוב אליו זה אלבומי הסולו של ג'ון פרושייאנטה, ושזה מיני אלבום שאי אפשר לשים ברקע, חייבים לשבת ולשמוע אותו. אתם מוזמנים לעשות בדיוק את זה בחללו של היהודי המיצי ואם באות לכם מילים ביתר קלות ממני אז להשאיר תגובה. אגב, אסף ישמח לתת לכם עותק אישי של סנטימנטליזם אם תיצרו איתו קשר או תבואו לסלון מזל בתל אביב. ומי יודע, אולי גם אתם תקבלו השראה ליצור מוזיקה או לפחות לנסוע לסופש בירושלים.