תרבות, ניכור, שיעמום, ויאוש

עברתי דירה לבלוג המאזין – http://www.listener.co.il

מיקסטייפ התמכרות לסייזר המתחיל

Posted by עידו שחם ב- ספטמבר 25, 2009

אז שמעתם על Oceansize, אבל לא שמעתם אותם? יש לכם חברים שלא יודעים איפה להתחיל לשמוע את הלהקה? אל דאגה. מיקסטייפ ההתמכרות לסייזר המתחיל יעשה בשבילכם את העבודה! תודות לחברי ירון אינגר שהגה את הרעיון, החלטתי לעשות מיקסטייפ שיציג את תפארת הלהקה לכל מי שאין לו זמן וכוח לחקור את המוזיקה בעצמו אבל בכל זאת סקרן לדעת על מה כל המהומה של המשוגעים האלה שרוצים להביא אותם לארץ.

תכל'ס

cover.jpg

תורידו את מיקסטייפ ההתמכרות לסייזר המתחיל מפה (או מפה). שימו את זה באייפוד, באוטו, במשרד אם הקולגות שלכם אוהבים גיטרות, שלחו את זה לחברים. בגלל שהמוזיקה של אושנסייז מאוד מורכבת ומאוד עשירה, מומלץ לשמוע את המיקסטייפ כמה שיותר פעמים לפני שחורצים דיעה מוחלטת. סביר להניח שבהתחלה אולי תאהבו איזה שיר אחד, אחרי זה שניים, ארבע, ופתאום תמצאו את עצמכם בגלקסיה השכנה מרוב אושר שגיליתם את המוזיקה הזו. כמובן, תנו כבוד וקנו את אלבומי הלהקה אם אתם שומעים אותם נון-סטופ ותצטרפו לקבוצת הפייסבוק כדי להביא אותם להופעה בארץ.

להלן רשימת השירים המקוצרת, דפדפו הלאה בשביל ריקודים על ארכיטקטורה:

  1. Catalyst
  2. A Homage To A Shame
  3. Trail Of Fire
  4. Music For A Nurse
  5. Savant
  6. Amputee
  7. Sleeping Dogs & Dead Lions
  8. Women Who Love Men Who Love Drugs
  9. Ornament/The Last Wrongs

דיסקליימר

לבחור שירים למיקסטייפ של אושנסייז לא היתה משימה קלה בכלל. קודם כל בגלל שיש המון שירים נהדרים שנאלצתי להשאיר בחוץ. שנית כל בגלל שאושנסייז היא להקה שעושה אלבומים. לכל אלבום של אושנסייז יש זרימה מיוחדת בין שיר לשיר והאלבום כולו יוצר איזשהי הרגשה שגדולה מסך חלקיו. לקחת שירים מפה ומשם הורסת את זה, כאילו שהייתי לוקח פיסות שונות מציורים של פיקסו ומנסה לבנות מהם ציור חדש. ניסיתי לאזן את זה על ידי כך שלקחתי בדיוק 3 שירים מכל אלבום ומיקמתי אותם במיקסטייפ באופן יחסי למיקום שלהם באלבום. אם אתם אוהבים את מה שאתם שומעים אז בבקשה תאזינו לאלבומים של אושנסייז מהתחלה ועד הסוף ואז תבינו על מה אני מזיין את השכל.

Catalyst

זה השיר הראשון של אושנסייז ששמעתי אי פעם ומסתבר שעוד לא מעט אנשים כמוני. השיר הזה הוא פצצת מימן של כל ההשפעות שלהם, לפחות נכון לאלבום הראשון Effloresce. רגע אחד זה רעש סוניק יות'י, רגע אחרי ריפים מטאליים, ואז סאונד פמפקינזי, פתאום נשמע שג'וני גרינווד מרדיוהד בא לביקור, ואז מגיעה שירה אה-לה מייק פאטון. יש שאומרים שהלהקה שלך טובה כמו המתופף שלך, ואם זה המצב אז הטענה שלי שאושנסייז היא הלהקה הטובה בעולם מוצדקת כי יש לה את המתופף הטוב בעולם. להלן ראיה לעבודת התיפוף המקורית ומעוררת ההשראה של Mark Heron שעומד במרכז השיר בעוד שאר הלהקה מתזזת סביבו בטירוף. בקליפ תוכלו להציץ ולראות את הצורה המיוחדת שבה הוא מארגן את התופים שלו.

A Homage To A Shame

ממשיכים עם האקשן בשיר בועט מהאלבום השני, Everyone Into Position (שם בהשראת תקופת השלטון של בוש ג'וניור). מצד אחד הוא מזכיר את פיית' נו מור בתקופת הזהב של King For A Day ומצד שני להקות מטאל חדשניות כמו Mastodon. למרות שהשיר מבוסס בצורה חופשית מאוד על מבנה של בית-פזמון, יש פה יריעה רוקיסטית רחבה של אטונליות, ריפים משאול הריפים, מעברים מפתיעים, והתקפה משולשת של גיטרות לכדי רעידת אדמה עוצמתית. כן, שימו לב איזה תפקידי גיטרות מעולים יש בשיר הזה. כל מי שהיה בלהקה יודע שזה לא פשוט לשלב שתי גיטרות בצורה חכמה, אז דמיינו איזה בלאגן יש עם שלוש.

Trail Of Fire

לדעתי זה השיר הכי יפה שיצא בשנת 2007, ואולי אחד השירים היפים שנכתבו בעשור. הישר מאלבומם השלישי של אושנסייז, Frames, שביל האש מורכב מכמה חלקים שמתחברים יחד לכדי תמונה אימפרסיוניסטית. לחובבי Paranoid Android באקסטרים. אם לא שמתם לב עד עכשיו, אז כאן שומעים מעולה איך אושנסייז שולטים במקצבים משונים וגורמים להם להשמע כמו מיליון דולר, כאילו שמקצבי ארבע רבעים סטנדרטיים (מה ששומעים ברוב הרוק והפופ) הם שעמום מוחלט. השירה של הזמר, Mike Vennart, נמצאת כאן בשיאה ומעבירה מאסות של רגש. מאוד מומלץ לקרוא את המילים הציוריות של השיר ולנסות להבין את הסיפור שמסופר פה. תשאירו תגובה אם הצלחתם.

Music For A Nurse

זה הזמן להשען אחורה, לעצום את העיניים, ולנשום. הרגשה של צלילה במצולות הים או ריחוף בחלל החיצון מיד יציפו אתכם. אם שמענו איך אושנסייז יודעים לכסח ולסבך, כאן אנחנו מגלים שהם מבינים את כוח הפשטות ויודעים איך ליצור אווירה. שמיעה של הקטע הזה בטח מזכירה לכם את שיא היצירה של להקות כמו Sigur Ros או Mogwai, ואתם צודקים. פאק, כמה זה טוב זה. למרות שאושנסייז לא זכתה עדיין להצלחה המיוחלת, היא זכתה לפרסום בקטנה כשהשתמשו בשיר לפרסומת של חברת סלולר ענקית באירופה. תמיד דוחפים לנו מוזיקה מעולה בפרסומות ופרומואים, למי ששם לב, כולל בערוצים ישראלים (מי אמר Mr. Bungle בפרומו של ערוץ 2?).

Savant

נמשיך ברגיעה. הקטע נפתח בסינתיסייזר שמתפרס על מרחבים וירטואליים ואז נכנסות גיטרות רכות ותיפוף מהיר-קליל. זה פשוט שיר יפיפה של עליות וירידות בעוצמתו עם שורות כמו Where all this floats you and I crash land שמסרבות לצאת מהראש. כשמגיעים לסוף איפה שהכינורות מכנרים בהרמוניה עם הגיטרות קל להנמס לתוך שלולית. זה בעצם אחד הדברים שאדירים באושנסייז. הם לא מסתמכים על כמה שטיקים מוזיקליים כמו רוב להקות הרוק, אלא כל הזמן משנים את אסטרטגיית הקרב שלהם ומחפשים איך להפתיע את המאזין. מה שעוד יותר מדהים זה שהם מצליחים לעשות את כל זה מבלי להגרר לטכנוקרטיה של דרים ת'יאטר. נהפוך הוא – המוזיקה שלהם מלאה בגרוב, מלודיה, ורגש שנאחז עמוק בנשמה. ראו הוזהרתם.

Amputee

פייבוריט של המעריצים. שיר הרבה יותר "סטנדרטי", עם דגש על המרכאות הכפולות, כי עדיין מדובר בשיר רוק סוחף עם גיטרות עתידניות שדוהרות במהירות האור אל האינסוף. מה שמצחיק שזה בעצם שיר אהבה אלטרנטיבי בו מייק מכריז שגם אם אהובתו תהיה קטועת איברים זה לא ישנה לו, הוא עדיין יאהב אותה. עם יד על הלב, אתם מוכנים להגיד את זה לאישה שלכם? תחשבו פעמיים כי מסתבר שלאהובתו של מייק לא אכפת מהכרזת האהבה הלא שיגרתית הזאת. מסכן.

Sleeping Dogs & Dead Lions

זה הקטע הכי אוונגרדי, נסיוני, ומשונה שיצא מידי הלהקה הזו ולכן חייבים לשמוע אותו. כנראה הם שמעו יותר מדי Dillinger Escape Plan ואת הפרויקטים הצדדיים של מייק פאטון או אולי שהם נכנסו לאטרף של King Crimson. הקטע הזה כל כך עשיר ברעיונות שלא ברור איך הצליחו לממש אותם בשיר אחד. על קצה המזלג יש פה משחקי קצב, תיפוף פסיכוטי, אונס של גיטרות (כפי שאחד מחברי קורא למה שבא אחרי כל פזמון) ושירה מכאנית עם אפקטים או עם נגינה מקבילה על הגיטרה. ובאמצע כל הכאוס והצרחות פזמון סופר מלודי! זה חוקי בכלל לכתוב שיר כזה?

Women Who Love Men Who Love Drugs

איך אפשר להשאיר בחוץ שיר עם שם כל כך טוב? ההשפעות הפוסט רוקיות והשוגייזריות של הלהקה שולטות תמצאו פה עבודת גיטרות חלליות בעוד התיפוף מעגן הכל כלפי מטה בקטעים אינסטרומנטליים ארוכים וחזקים. אחד מחברי אמר שהקול של מייק וונארט הוא כמו כלי נגינה במיקס בניגוד לרוב הלהקות שקול הזמר הוא מרכזי ומוגבר מעל שאר הכלים. והוא צודק. תשמעו את הצורה המשונה בה הוא הוגה כל הברה והברה, כאילו מישהו מפעיל אותו מרחוק עם מקלדת שליטה.

Ornament/The Last Wrongs

הגענו לסוף. הרבה פעמים הסוף מאכזב והורס לנו את הספר או הסרט שהיה ללא רבב עד השלב הזה. אבל הפעם, סייזרים יקרים, מדובר בסוף דה ז'ונגלר. מדובר בחוויה דתית עם עוצמה של קתדרלה אירופאית ענקית, כל כך גבוהה שלא רואים את התקרה שלה. יש בה צלבים זהובים מעופפים וויטראז'ים צבעוניים שקרני השמש חודרות דרכן  ומפיחות אותן לחיים. הקתרוסים שואגים למרומים ושערי השמים נפתחים. מקהלת הכנסיה שרה שיר של קודש בכמה קולות על חוסר המשמעות בחיים והמוות הממשמש ובא. הוא יחזיר אותנו למקומינו. האור הלבן הגדול והנעים עוטף אותנו ושואב פנימה לתוכו. השירה נפסקת, אבל אורגן הכנסיה ממשיך להדהד לנצח.

סוף.

שרדתם עד פה, אז תודה שהשקעתם בקריאה של הסופרלטיביים שלי. אבל אל תאמינו לי. אם עדיין לא עשיתם את זה, תורידו את מיקסטייפ ההתמכרות, תשמעו אותו עשרות פעמים, ותשפטו בעצמכם.

מה אתם אומרים?

אהבתם? אם כן, למה? אם לא, למה? מה המוזיקה הזאת גורמת לכם להרגיש? איזה שירים אתם הייתם שמים במיקסטייפ ההתמכרות? תשאירו תגובה ונדבר.

מודעות פרסומת

4 תגובות to “מיקסטייפ התמכרות לסייזר המתחיל”

  1. אינגר said

    רק הערה קטנה לגבי Sleeping Dogs and Dead Lions – הפתיחה מושאלת מ-obZen של Meshuggah.

    ואני חושב שבאמת הצלחת למצות במיקסטייפ הזה את כל גווניה כל הלהקה, ואני יודע שזה לא קל! 🙂

  2. Number45 said

    אני מקבל צמרמורת רק מלקרוא את מה שכתבת על השירים. מזכיר לי עד כמה אני אוהב את אושנסייז (אהבה שהתחילה, אגב, בזכות אחד הפוסטים הקודמים שלך עליהם).
    אני אישית לא הייתי מוותר על The Frame, שהוא השיר הטוב ביותר שלהם בעיני, אפילו למרות שכבר הכנסת שיר סיום בומבסטי אחר.

    מצטרף מיד לקבוצה, למרות שעצוב לי לחשוב שאפילו אם הם יגיעו אני כנראה לא אוכל להיות בהופעה בגלל הצבא.

  3. נטעשה said

    אני רוצה לנסות, אבל יש לי קצת בעיות עם הלינק לרפידשייר.
    הבעיה אצלי או אצלם?
    המשך סוכות שמח ומוזיקלי

  4. אני לא נוהג להגיב לעצמי, אבל אם הראפידשר לא עובד אז אפשר לנסות את המגהאפלוד: http://www.megaupload.com/?d=LWFZI7AK

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

 
%d בלוגרים אהבו את זה: