תרבות, ניכור, שיעמום, ויאוש

עברתי דירה לבלוג המאזין – http://www.listener.co.il

Archive for the ‘איכות הסביבה’ Category

על האוטובוס

Posted by עידו שחם ב- ינואר 23, 2009

זה ישמע מוזר להמון אנשים, אולי חוץ מנויפלד, אבל אני אוהב לנסוע באוטובוס. במיוחד כשמטיילים בחו"ל, אין כמו נסיעה על האוטובוס כדי להכיר את התרבות המקומית ולהתחבר לנופי המדינה (ויעידו על כך לפחות הנוסעים להודו שעלו על לוקאלים). וגם בארץ. מכרתי את האוטו לפני שנסעתי לטיול הגדול, וכשחזרתי לא קניתי חדש או ישן. אני לא מתחרט על זה לרגע, במיוחד בתור תושב תל אביב.

כשאתה על האוטובוס לא צריך להתמודד עם התנועה המעצבנת, עם פקקים, עם המזגזגים, החותכים, ומה לא. אני נכנס לאוטובוס, מתיישב לי וגם לפעמים עומד כי אני יושב יותר מדי כל השבוע. שומע מלא מוזיקה, מנקר, סתם חושב, יוצר קשר עין עם קוזינות, מסתכל על אנשים ביזארים, בוהה בנוף המתחלף, ובעיקר נרגע. לפעמים אפילו מכיר אנשים חדשים ולפעמים נתקל במוכרים.

אני לא צריך לחפש חניה, לא צריך לשלם הון על ביטוחים דלק ומוסכים, לא צריך לדאוג לדפיקות שונות ומשונות קנסות וגרירות, לא מאבדים כסף בירידת הערך של האוטו כמו מניה גרועה בבורסה, ואפילו יוצרים פחות זיהום אוויר כי חולקים את כלי התחבורה עם אנשים נוספים מאשר לנסוע לבד כמעט כל הזמן. מה שגם אני דווקא מרוצה מזה שצריך ללכת קצת ברגל אל/מתחנת האוטובוס. זה ישמע עוד יותר מוזר שלפעמים אני יורד כמה תחנות לפני כדי להפעיל קצת את הרגליים הנרקבות שלי ולהפוך את הנסיעה למשהו טיפה יותר מאשר הגעה מנקודה א' לנקודה ב'.

מן הסתם יש המון מקום לשיפור בתחבורה הציבורית התל אביבית – זמינות בתדירות יותר גבוהה, תחבורה בלילות ובסופשים (בברלין למשל גם כשהרכבת התחתית המעולה לא פועלת יש אוטובוסים ליליים כחלופה), כלי תחבורה שקטים יותר ומזהמים עוד פחות, נתיבים רק לאוטובוסים (נראה שבחיפה נרקם פרויקט שכזה), קווים ברורים יותר, וכו'. אבל גם במצב הנוכחי אני מעדיף את התחבורה הציבורית מאשר פיסת פח משלי.

וכמובן פיסת מוזיקה שהיא חלק מהסאונדטרק לאוטובוסים, Kiss Me On The Bus של הלהקה השווה ביותר למרות שהם מהאייטיז, The Replacements. גם אתם נוסעים באוטובוס? איזה שירים נוספים תוסיפו לסאונדטרק האוטובוסים?

[gv data="tXAmzGD7Vc0"][/gv]

Posted in איכות הסביבה, כלבו, תל אביב | 5 Comments »

טכנולוגיה אנושית

Posted by עידו שחם ב- ינואר 14, 2009

זה פוסט מאוד קצר להשב את תשומת ליבכם לעמוד החדש שפתחתי בבלוג בשם טכנולוגיה אנושית.

בעקבות הפוסט האחרון שלי על טכנולוגיה, וסקרנות של אנשים שקראו אותו, החלטתי להתחיל רשימה של חברות היי-טק שיש להן תרומה לעולם מעבר לכסף. אני קורא לכם להשתתף – אם אתם מכירים חברות כאלה, אנא תשאירו איזה תגובה על איזה פוסט ותספרו עליהם.

למה אני עושה את זה? כדי שנעצור שנייה ונבחן מה אנחנו עושים, במה אנחנו עובדים, ומה זה שווה, במיוחד אלה בינינו שהשתעבדו לעולם ההיי-טק. כדי לתת כבוד לחברות שלא רק עושות כסף, אלא שמביאות טכנולוגיות עם תרומה אמיתית וברורה לעולם, ואולי אפילו ליצור מוטיבציה לאנשים לעבוד בחברות כאלה או להקים אותן.

מקווה שנראה בשנים הקרובות פריחה של טכנולוגיה אנושית.

Posted in איכות הסביבה, היי-טק, ווב, טכנולוגיה, פילוסופיה, פסיכולוגיה בגרוש, רוחניות | 4 Comments »

כי בשבילו זה דני, ובשבילך גיהנום

Posted by עידו שחם ב- מאי 23, 2007

כולם חוגגים את חג השבועות, נהנים מעשרות סוגי גבינות בכל מיני תצורות שונות ומשונות אצל קרובי משפחה שונים ומשונים לא פחות. אנחנו רואים את המוצרים על המדף בסופר בין אם זה קוטג', מילקי, או קרטון חלב מנותק מכל הקשר. כמו כל המוצרים אין לנו כמעט מושג איך זה הגיע לשם, מי האנשים מאחורי המוצר, ומה היה תהליך ההכנה שלו. כל כך קל לצרוך במצב כזה מבלי לחשוב בכלל, להתמקד בהנאה העצמית בעוד חברות החלב מתמקדות על גשמי הברכה של הש"חים אשר חג השבועות מביא להם.

הגיע הזמן לעצור לרגע ולחשוב. בצורה מאוד לא אופיינית לעיתון ידיעות אחרונות שמגיע אלינו מדי בוקר (ניסתי לשכנע את אבא שלי לא מעט פעמים לעבור להארץ, אבל קשה לשבור הרגלים של עשרות שנים), כתבת השער של יונתן גור במוסף 24 שעות מיום שני, 21.5.07, היתה ייסורי עדנה, "מה עובר על הפרה בדרך אל חגיגת הגבינות שלכם בשבועות".

המטריקס

המטריקס, רק בלי הנוחיות של המציאות המדומה

עובר עליהן גיהינום בעודן בחיים. קודם כל מסתבר שבארץ צורכים כמויות היסטריות של חלב והפרות שלנו מיצרות פי 4 יותר מפרות העולם:

לעומת פרות העולם, שמפיקות כ-3,000 ליטר של חלב בשנה, בארץ – בעקבות הטכנולוגיה והשבחת הגזע – מגיעה התפוקה ל-12 אלף ליטר ואפילו יותר.

מקור לגאווה טכנולוגית? לא נראה לי:

בכל שנה מכניסים את הפרה להריון, ועם ההמלטה מפרידים ממנה את העגל…כל העגלים עוברים תהליך, בעזרת סודה קאוסטית, על מנת שלא יצמחו להם קרניים, דבר שפוגע ברקמות ולפעמים בעיניים שלהם. בנוסף מטביעים עליהם מספר. ההטבעה מתבצעת על-ידי כוויות קור, וזה גורם להם לסבל.

תארו לעצמכם איך זה היה מרגיש אם היו מפרידים אתכם מהאמא שלכם, מעבירים אתכם איזשהו תהליך כימי כדי שלמשל לא יצמח לכם שיער לעולם, ומטביעים עליכם תווית עם כווית קור. וזה, על פי הכתבה, שעות ספורות לאחר שנולדתם. וההמשך? הרבה יותר גרוע. אתם הופכים לבורג ממכונה משומנת היטב. אף אחד לא מסתכל עליכם כיצור חי שמרגיש וסובל, אלא כמכונה שאמורה לספק את הסחורה ויעשו כל דבר כדי לסחוט אותה מכם מבלי להניד עפעף (עובדי ההיי-טק בטח מזדהים כרגע).

לאן זה מוביל?

…בעקבות הכלאות גנטיות והשבחות גזע, העטינים שלהן גדלים למימדים מפלצתיים. עשרות אחוזים מהפרות לוקות במהלך חייהן הקצרים בדלקות בעטין, והשלד שלהן פשוט קורס מכובד המשקל.

ואיך מצתדק על כך ד"ר שמוליק פרידמן, מנכ"ל המרכז הארצי לבריאות העטין במועצת החלב (נשמע כמו ג'וב במשטר הדיקטטורי של 1984):

אני לא יודע אם יש פרמטר מדעי של כאב בעלי חיים. אף אחד לא מכאיב לפרות מתוך הנאה. אני צריך לשקול מה האלטרנטיבות, מה צריך לעשות ומה אפשר לא לעשות. הכל מכוון חלב, אז צריך פרה בריאה שתייצר הרבה. זה עסק כלכלי, אתה יודע.

זה הניצול הכי ציני וזוועתי של ספקנות שראיתי אי פעם. אבל ד"ר פרידמן, שניים יכולים לשחק במשחק הזה. אם אתה לא יודע אם יש פרמטר מדעי של כאב בעלי חיים, זה אומר שיתכן ויש להם כאב רק שאינינו יודעים זאת. לאור כך, אם אנו רואים את עצמינו כבעלי מוסר, אנו צריכים להתכונן למקרה הכי גרוע ולהתייחס אל בעלי חיים כישויות אשר חוות כאב, אלא אם כן יוכח יום אחד אחרת. ואם נלך בכל זאת לפי צורת הטיעון שלו, האם הוא יודע אם יש פרמטר מדעי לכאב של בני אדם? לא? יאללה, בואו נעשה כוויות קור לתינוקות!

כמובן שהטיעון הזה נרשם למען הפרוטוקול הלוגי בלבד. לא צריך פרמטר מדעי של כאב בעלי חיים כדי לדעת שהפרה סובלת, יש פרמטר אנושי שמרגיש ומזדהה ורואה כשכואב לבעל חיים אחר. אולי זה נכון שאף אחד לא מכאיב לפרות מתוך הנאה (מכאיב? רגע, לא אמרת לפני משפט שאין בכלל פרמטר מדעי לכאב של בעלי חיים?). מכאיבים לפרות במקרה הטוב מתוך בורות ובמקרה הרע מתוך רשע מוחלט. לפחות הוא לא מפחד להודות שזה עסק כלכלי. כמובן התפיסה הקלוקלת שיש לנו בארץ זה שמותר לעשות כמעט הכל תמורת העסק הכלכלי – לנצל, להשפיל, להעביד, העיקר שיגיעו בסוף היום רווחים למנכ"ל.

פרה בכאב

אני לא יודע אם יש פרמטר מדעי של כאב בעלי חיים – ד"ר שמוליק פרידמן

העלתי סריקה מלאה של עמוד השער והכתבה (עמוד 1, עמוד 2) כי ממש הזדעזתי ממנה, וכך גם משפחתי. אני לא פעיל בשום אירגון בעד בעלי חיים (אולי אני צריך להתחיל להיות פעיל), אני לא צמחוני (אבל אוכל בשר לעיתים רחוקות), אני לא טבעוני (אבל אני בין כה וכה לא נוגע במוצרי חלב מתוך טעמים בריאותיים משלי). אל תנסו לשכנע אותי שאנחנו צריכים את כל החלב הזה, כמו שלמשל ניסתה דיאטנית קלינית ויועצת לחברת תנובה בכתבה כביכול אובייקטיבית בווינט. גם בסין וגם בתאילנד אף אחד לא צורך מוצרי חלב ונראה שהם חיים עם זה בסדר גמור.

אתם לא חייבים ללכסן עיניים כדי לעזור, גם לא חייבים לעבור לחלב סויה עם טעמי לוואי. קודם כל לפחות תהיו מודעים לתופעה ותקראו את הכתבה. אם אתם מתעצלים, הוספתי פה וידאו שמראה מה קורה שם ברפתות.

תצמצמו את צריכה החלב שלכם כך שחברות החלב הדמגוגיות בארץ יתחילו להפסיד כסף ויקבלו קצת פרופורציות. לפחות בפעם הבאה שאתם נעמדים בסופר מול מחלקת החלב ורואים את השפע הזה מולכם, תזכרו איך אריזות הפלסטית הסינטטיות והסטריליות האלה שמוגשות לכם בתאורה בוהקת מסתירות מאחוריהן חיים על גבי חיים אפלים של סבל. בתיאבון, וחג שבועות שמח.

[gv data="Svyeii2fF3k"][/gv]

קישורים נוספים:

Posted in איכות הסביבה, אקטואליה, ישראלוצנטריות | 1 Comment »