עם כל חגיגת ההופעות המטורפת הזו שסיכמה את הקיץ בבום גדול התרחש לו בשקט בשקט כנס המוזיקה הראשון בישראל. היינקן שנתנו חסות להופעות של פיית' נו מור ו-MGMT נתנו חסות גם לזה (ואני מקווה שהם נהנים מהאזכור המותגי). רוב הסיכויים שלא שמעתם על הכנס הזה כי הוא לא היה פתוח לכל אחד ולא היו לו פרסומים מאסיביים. התמזל מזלי שיש לי עכשיו הרבה זמן פנוי ושקיבלתי הזמנה לכנס בעזרת חברי הטובים ממונוקרייב (תודה חמודים!) וכך מצאתי את עצמי ביומיים של דיבורים, בירה, ורוקנרול.
ובכן, מה הסיפור? בכל מדינה מתוקנת יש כנסים של מוזיקה. בפרנקפורט למשל יש כנס ענק ומאוד ידוע שקוראים לו Musikmesse. הכנס עוסק בכל זווית אפשרית של ענף המוזיקה החל מצדדים מאוד טכניים של סאונד וכלי נגינה וכלה בהפקה וניהול מוזיקלי וכל מה שביניהם. אז סוף כל סוף גם בארץ נערך כנס כזה בפעם הראשונה. קצת מפתיע כי יש כנס כמעט לכל קשקוש אפשרי בגני התערוכה (בקרוב כנס על פלסטיק!) ורק עכשיו נזכרו שגם למוזיקה מגיע. לא נורא, עדיף מאוחר מדי מאשר אף פעם לא
ההתרשמות הכללית שלי מהכנס היא שהוא היה קצת בוסר ומוגבל. בוסר כנראה כי זו הפעם הראשונה שלו ולדעתי הכנס לא מימש את הפוטנציאל הגלום בו. מוגבל כי עיקר הכנס היה דיבורים. לא היה שום דוכן של אף חברת יחצ"נות, הפקות, גיטרות, ומה לא שהיה נותן הזדמנות לאמנים ואנשי מקצוע אחרים בענף להרחיב את המעגל המקצועי שלהם. מצד שני כמו בכל כנס טוב היה מלא נטוורקינג לכל מי שחפץ בכך בין לבין בירה חינמית והרבה מינגל וית' דה ג'ינגל.
חוץ מזה שהוא לא היה מקיף ולא היו דוכנים, הברנז'ה המוזיקלית שיוצגה בכנס היתה מאוד מצומצמת. אפשר להגיד שהיה שם ייצוג למיינסטרים כמו הליקון, ידיעות אחרונות, ועברי לידר ואינדי כמו אירסיי (הלייבל של האוזן השלישית), קול הקמפוס, וקוואמי דה לה פוקס. מה עם ג'אז? היפ הופ? מוזיקת עולם? ומה עם המוזיקה המזרחית שהזכירו אותה כמעט בכל פורום בכנס כדוגמה להצלחה תוססת ובלתי פוסקת, איפה הייצוג שלה? דווקא היה יכול להיות מאוד מעניין לשמוע איך עושים את הדברים שם, אולי ללמוד דבר או שניים מהגרילה (guerrilla) המזרחית על קידום אמנים ומכירה של מוזיקה ושיווק ויחצ"נות שלא ידענו ולא חשבנו עליהם קודם.
אבל היו כמה רגעים. היה למשל את הפורום על מוזיקה אלטרנטיבית נגד המיינסטרים בהנחיית קוואמי דה לה פוקס ובהשתתפות לא פחות ולא יותר מאשר בילי גולד, בסיסט פיית' נו מור. אבל מי שגנב את ההצגה ובגדול היה עמי שלו, סולן המונוטוניקס. אתם יודעים איך הוא נראה ואיך הוא מתנהג ואתם בטח חושבים שהוא אידיוט. כמה שאתם טועים. ברגע שהוא התחיל לדבר על מה זה באמת להיות אלטרנטיבה (איין מקאיי לטענתו הוא אלטרנטיבה אמיתית לתעשייה ונירוונה לא כי הם היו חלק מאותו מנגנון רק באריזה אחרת), ומתי כדאי ללהקה ללכת להופיע בחו"ל (עכשיו) היה ברור שהבן אדם לא פראייר. גם רוקר וגם אופה.
עמי שלו, צולם ע"י גוני ריסקין
פורום נוסף שהתברר כחי ובועט היה הפורום על אינדיטרוניקה בהנחיית נדב רביד. ישבו שם מכובדים כמו תמיר מוסקט, אסף אמדורסקי, סקאזי, וג'יימס מרפי מ-LCD Soundsystem. כמו שאחד מהנוכחים אמר בסוף הפורום, ג'יימס מרפי הוא teddy bear, אמריקקי מצחיק שמודע למגבלויות שלו ושבעצם לא מבין מה רוצים מהחיים שלו בדיון השכלתני הזה שעות ספורות ככל הנראה לאחר שנחת בארץ. הוא מביא מוזיקה מהקצה השני של הגוף, מהרגליים. סקאזי החליט כנראה שהבמה היא לרשותו וניהל מופע סטנדאפ בלתי פוסק, כולל הדילמה האם לצאת לשירותים אחרי שהוא בלע שתי בירות להנאתו. אסף אמדורסקי לעומת זאת התברר כצנון מוזיקלי שטוען שאסור לשים טראקים עם עברית בשום פנים ואופן ברחבת הריקודים (טענה שהוכחה כשגויה בעליל על ידי מרטין מנוטוויסט) ושאלתור בהופעות מקלקל אותן. מזל שתמיר מוסקט היה שם בשביל לתת לו סטירת לחי מצלצלת על השטויות האלה.
היה גם פורום עם מיטב מאנשי המדיה המוזיקלית בארץ תחת הכותרת הבומבסטית בעלת המשמעות הלא ברורה קידום מוזיקה דרך המדיה ותרומתה למוזיקה המקומית. הפורום הזה הפך במהרה לשדה קרב בין העיתונאים ליח"צנים, בין האינדי לגלגל"צ, ודנה קסלר על כולם. לא יצא מזה משהו פרודוקטיבי, אבל לפחות כולם הוציאו את הכביסה המלוכלכת החוצה לעיני כולם ובטח לא בפעם האחרונה. רק חבל שלקחו את דנה קסלר להנחות. היא התחילה ברגל ימין ושאלה שאלות נוקבות, אך במהרה עירבה את עצמה עמוק בדיון ולא נתנה למשתתפים לדבר שזה בדיוק ההיפך ממה שמנחה האירוע אמור לעשות. חבל.
כך או כך, מה שאני הכי אוהב בכנסים זה שגם אם ההרצאות נוראיות תמיד צומחת לי בכנסים השראה לרעיונות חדשים ו/או שאלות מעניינות. אז הפעם צצו כמה שאלות שהדהדו לי בראש לאורך הכנס, נושאים בוערים בין השורות שלא קיבלו יותר מדי התיחסות ישירה והיה יכול להיות מגנובי להתעסק בהם. חלקם אולי ישמעו לכם מוכרים, חלקם לא, אבל החלטתי להוציא אותם לאור בכל מקרה:
- האם בסופו של דבר להקת אינדי שרוצה לחיות בכבוד מהמוזיקה שלה חייבת להתרחב חו"לה (ראה ערך מונוטוניקס)? כי אין פה מספיק קהל נישתי לעומת מדינות גדולות בחו"ל, אין כסף שאנשים משקיעים בכשרונות צעירים ולא סטנדרטיים, אין כמעט רדיו מפרגן, וכו'.
- מדיה חדשה אה-לה טוויטר ורשתות חברתיות, עד כמה זה עובד? אמנדה פלמר עשתה $20,000 בטוויטר, אבל גם מישהו זכה בלוטו החודש. הרכבים אנונימיים שלא נהנים מהמעמד הכבר מפורסם של אמנדה פלמר, שלמעשה הגיע אליה מהמנגנון המוזיקלי המסורתי, האם הם יכולים להרוויח מהרשתות החברתיות או שהסיכוי הוא אפסי וזה סתם הייפ ללא כיסוי?
- האם ההנהלה המוזיקלית הולכת למות? האם אמן צריך לייבל? מנהל אישי? אנשי PR, A & R ושאר הקרנבל? או שאולי בכל זאת אמנים לא יודעים להסתדר לבד כי לרובם אין ראש עסקי וזמן/אנרגיה להתעסק בזה? או האם לאמנים החדשים חייב להיות לא רק חזון אמנותי אלא ראש עסקי/שיווקי כדי להצליח?
- כמה אמנים אנונימיים שחילקו את המוזיקה שלהם בחינם הרוויחו מזה בסופו של דבר או אפילו זכו לפופולריות? והאם זה משנה משהו אם נותנים את המוזיקה בחינם, כי בכל מקרה אנשים צורכים מוזיקה בגלל שיקולים נוספים חוץ מכמה זה עולה להם (איכות, פופולריות, השמעה ברדיו, רעש בעיתונות, שיווק מאסיבי, וכו')? האם לחלק אלבומים בחינם נתפס כזול וברור מאליו בעוד שלהשיג מוזיקה באופן לא חוקי נתפס כמרגש יותר ולכן מוצלח יותר שיווקית? ניין אינץ' ניילז ורדיוהד זה לא חוכמה כי לפני הגימיקים החדשים שלהם המנגנון המוזיקלי המסורתי הוא זה שהרים אותם לגדולה.
- האמא של כל השאלות היום – תעשיית המוזיקה לאן? מהן האפשרויות למודלים הכלכליים החדשים בשביל תעשיית המוזיקה? האם המוזיקה המוקלטת תמות או תדעך תחת המודלים החדשים? איזה גורמים בתעשייה ישרדו ואיזה יעברו מהעולם?
מקווה שלא שיעממתי אתכם עם כל השכלתנות הזאת. מצד שני זה מבטא את רוח הכנס שכללה מעט רוקנרול והמון בלהבלהבלה. ברקע של הכנס שמענו את בדיקות הסאונד להופעות של פיית' נו מור ולמחרת מג'מט והזלנו ריר מהצד של הפה. חבל שהסאונד בהופעות נע בין ככה ככה ועד לגרוע בניגוד מוחלט לשעות שהושקעו בו. חבל גם על המוזיקה הצ'יזית שהושמעה בפרוזדורי הכנס. מגניב על הבירה בחינם. כך או כך, נתראה שם בתקווה גם בשנה הבאה!
נ.ב. לתשומת לב מארגני הכנס – לחלק כרטיסים לפורומים השונים בכנס היה שטות מוחלטת. לא עושים את זה בשום כנס וגם ככה בסופו של דבר האולמות היו חצי ריקים. אל תתקמצנו ותנו לאנשים להכנס בכיף למה שהם רוצים על בסיס מקום פנוי, זה מה שקרה בין כה וכה.