תרבות, ניכור, שיעמום, ויאוש

עברתי דירה לבלוג המאזין – http://www.listener.co.il

Archive for the ‘ישראלוצנטריות’ Category

גם אני פליט

Posted by עידו שחם ב- יולי 23, 2009

אני שונא פוליטיקה ומעדיף לא להתעסק בה ואיתה. אבל אני עוד יותר שונא טמטום. המדינה הפאשיסטית שלנו והעם הגזעני הצדקני שלנו (ברובו לצערי) עשו את זה שוב. הכנסת אישרה חוק לגירוש ומאסר פליטים והחל מבצע גירוש שטני של פליטים, להפריד אותם מילדיהם, ואף לשים את חלק מהילדים המסכנים בכלא (כי לפי אמנת האו"ם אי אפשר לגרש את הילדים). רבים מהילדים האלה גדלו בארץ, מדברים עברית, לא קשורים לארץ המוצא שלהם (כמו שאני לא קשור למשל לבלרוסיה, מקום מוצאה של סבתי ז"ל) והולכים להפריד אותם בכוח מהוריהם מבלי למצמץ. זה לא מזכיר לכם משהו, משהו שקרה לנו פעם?

שימו לב שמדובר בפליטים! אלה אנשים שנרדפים במדינתם, אנשים שבאו לחפש מקלט ומצאו אותו אצלינו. דהיינו כשיגרשו אותם בחזרה למדינתם לא ברור כלל וכלל איזה מן גורל מר יחכה להם שם. סביר להניח לצערי שעבור רבים זה יהיה כאילו גזרנו עליהם גזר דין מוות. אבל כמובן שאנחנו דואגים אך ורק לתחת היהודי שלנו ולא אכפת לנו מצרות של אחרים.

לא נתאמץ חס ושלום לחשוב עם המוח היהודי הכה גאון שלנו על פתרון שיספק את כל הצדדים, פתרון שדווקא ישלב את הפליטים כמו שצריך בחברה הישראלית, שנהיה חס ושלום דוגמה למופת של הומאניזם. במקום להיות אמיצים ומוסריים וחכמים אנחנו מראים כמובן את פרצופה הפחדן המושחת והמפגר של החברה שלנו. העיקר שפעם בשנה נזכרים בשואה ונותנים פרסים לחסידי אומות העולם כדי ששאר השנה יהיה לנו רישיון להתנהג כמו נאצים.

תודה לאל שיש גם צדיקים בסדום, כמו הצדיק הגדול קוואמי דה לא פוקס הלא הוא אייל פרידמן. לא רק שהוא משדר מוזיקה של קודש בקצה בגלגלצ מידי יום ראשון ושלישי, אלא הוא התארגן צ'יק צ'ק עם להקת הליווי שלו, החלבות, והקליט שיר מחאה פוליטי לפנים אה-לה רייג' אגנסט דה משין נגד הגירוש הנוראי הזה שניתן להורדה בחינם. כולי אמונה שהוא לא רק מטיף למקהלה ושהשיר הזה יופץ לכולם ויעורר פרובוקציות.

אז יאללה, המינימום שאתם יכולים לעשות בתור קוראים של הבלוג שלי, בני אנוש, וסוג של פליטים בעצמכם זה לשמוע את השיר, להפיץ אותו הלאה, ולחתום על העצומה ההולכת וגדלה נגד הגירוש. אם יש לכם בלוג, תעשו טובה ותכתבו איזה פוסט מחאה נוטף בדם ויזע. אמן שהשיר של קוואמי יהפוך ללהיט בגלגלצ ושהמדינה תלך למצוא תחביבים אחרים מאשר גירוש פליטים כמו הטפלת מים והשקעה במקורות אנרגיה חלופיים או אפילו איזה סקנדל פוליטי על תרומות ושטויות.

[gv data="Kq8PhSsHyco"][/gv]

מודעות פרסומת

Posted in אקטואליה, ישראלוצנטריות, ישראליזם, כלבו, מוזיקה, מניפסט, תל אביב | 2 Comments »

כי בשבילו זה דני, ובשבילך גיהנום

Posted by עידו שחם ב- מאי 23, 2007

כולם חוגגים את חג השבועות, נהנים מעשרות סוגי גבינות בכל מיני תצורות שונות ומשונות אצל קרובי משפחה שונים ומשונים לא פחות. אנחנו רואים את המוצרים על המדף בסופר בין אם זה קוטג', מילקי, או קרטון חלב מנותק מכל הקשר. כמו כל המוצרים אין לנו כמעט מושג איך זה הגיע לשם, מי האנשים מאחורי המוצר, ומה היה תהליך ההכנה שלו. כל כך קל לצרוך במצב כזה מבלי לחשוב בכלל, להתמקד בהנאה העצמית בעוד חברות החלב מתמקדות על גשמי הברכה של הש"חים אשר חג השבועות מביא להם.

הגיע הזמן לעצור לרגע ולחשוב. בצורה מאוד לא אופיינית לעיתון ידיעות אחרונות שמגיע אלינו מדי בוקר (ניסתי לשכנע את אבא שלי לא מעט פעמים לעבור להארץ, אבל קשה לשבור הרגלים של עשרות שנים), כתבת השער של יונתן גור במוסף 24 שעות מיום שני, 21.5.07, היתה ייסורי עדנה, "מה עובר על הפרה בדרך אל חגיגת הגבינות שלכם בשבועות".

המטריקס

המטריקס, רק בלי הנוחיות של המציאות המדומה

עובר עליהן גיהינום בעודן בחיים. קודם כל מסתבר שבארץ צורכים כמויות היסטריות של חלב והפרות שלנו מיצרות פי 4 יותר מפרות העולם:

לעומת פרות העולם, שמפיקות כ-3,000 ליטר של חלב בשנה, בארץ – בעקבות הטכנולוגיה והשבחת הגזע – מגיעה התפוקה ל-12 אלף ליטר ואפילו יותר.

מקור לגאווה טכנולוגית? לא נראה לי:

בכל שנה מכניסים את הפרה להריון, ועם ההמלטה מפרידים ממנה את העגל…כל העגלים עוברים תהליך, בעזרת סודה קאוסטית, על מנת שלא יצמחו להם קרניים, דבר שפוגע ברקמות ולפעמים בעיניים שלהם. בנוסף מטביעים עליהם מספר. ההטבעה מתבצעת על-ידי כוויות קור, וזה גורם להם לסבל.

תארו לעצמכם איך זה היה מרגיש אם היו מפרידים אתכם מהאמא שלכם, מעבירים אתכם איזשהו תהליך כימי כדי שלמשל לא יצמח לכם שיער לעולם, ומטביעים עליכם תווית עם כווית קור. וזה, על פי הכתבה, שעות ספורות לאחר שנולדתם. וההמשך? הרבה יותר גרוע. אתם הופכים לבורג ממכונה משומנת היטב. אף אחד לא מסתכל עליכם כיצור חי שמרגיש וסובל, אלא כמכונה שאמורה לספק את הסחורה ויעשו כל דבר כדי לסחוט אותה מכם מבלי להניד עפעף (עובדי ההיי-טק בטח מזדהים כרגע).

לאן זה מוביל?

…בעקבות הכלאות גנטיות והשבחות גזע, העטינים שלהן גדלים למימדים מפלצתיים. עשרות אחוזים מהפרות לוקות במהלך חייהן הקצרים בדלקות בעטין, והשלד שלהן פשוט קורס מכובד המשקל.

ואיך מצתדק על כך ד"ר שמוליק פרידמן, מנכ"ל המרכז הארצי לבריאות העטין במועצת החלב (נשמע כמו ג'וב במשטר הדיקטטורי של 1984):

אני לא יודע אם יש פרמטר מדעי של כאב בעלי חיים. אף אחד לא מכאיב לפרות מתוך הנאה. אני צריך לשקול מה האלטרנטיבות, מה צריך לעשות ומה אפשר לא לעשות. הכל מכוון חלב, אז צריך פרה בריאה שתייצר הרבה. זה עסק כלכלי, אתה יודע.

זה הניצול הכי ציני וזוועתי של ספקנות שראיתי אי פעם. אבל ד"ר פרידמן, שניים יכולים לשחק במשחק הזה. אם אתה לא יודע אם יש פרמטר מדעי של כאב בעלי חיים, זה אומר שיתכן ויש להם כאב רק שאינינו יודעים זאת. לאור כך, אם אנו רואים את עצמינו כבעלי מוסר, אנו צריכים להתכונן למקרה הכי גרוע ולהתייחס אל בעלי חיים כישויות אשר חוות כאב, אלא אם כן יוכח יום אחד אחרת. ואם נלך בכל זאת לפי צורת הטיעון שלו, האם הוא יודע אם יש פרמטר מדעי לכאב של בני אדם? לא? יאללה, בואו נעשה כוויות קור לתינוקות!

כמובן שהטיעון הזה נרשם למען הפרוטוקול הלוגי בלבד. לא צריך פרמטר מדעי של כאב בעלי חיים כדי לדעת שהפרה סובלת, יש פרמטר אנושי שמרגיש ומזדהה ורואה כשכואב לבעל חיים אחר. אולי זה נכון שאף אחד לא מכאיב לפרות מתוך הנאה (מכאיב? רגע, לא אמרת לפני משפט שאין בכלל פרמטר מדעי לכאב של בעלי חיים?). מכאיבים לפרות במקרה הטוב מתוך בורות ובמקרה הרע מתוך רשע מוחלט. לפחות הוא לא מפחד להודות שזה עסק כלכלי. כמובן התפיסה הקלוקלת שיש לנו בארץ זה שמותר לעשות כמעט הכל תמורת העסק הכלכלי – לנצל, להשפיל, להעביד, העיקר שיגיעו בסוף היום רווחים למנכ"ל.

פרה בכאב

אני לא יודע אם יש פרמטר מדעי של כאב בעלי חיים – ד"ר שמוליק פרידמן

העלתי סריקה מלאה של עמוד השער והכתבה (עמוד 1, עמוד 2) כי ממש הזדעזתי ממנה, וכך גם משפחתי. אני לא פעיל בשום אירגון בעד בעלי חיים (אולי אני צריך להתחיל להיות פעיל), אני לא צמחוני (אבל אוכל בשר לעיתים רחוקות), אני לא טבעוני (אבל אני בין כה וכה לא נוגע במוצרי חלב מתוך טעמים בריאותיים משלי). אל תנסו לשכנע אותי שאנחנו צריכים את כל החלב הזה, כמו שלמשל ניסתה דיאטנית קלינית ויועצת לחברת תנובה בכתבה כביכול אובייקטיבית בווינט. גם בסין וגם בתאילנד אף אחד לא צורך מוצרי חלב ונראה שהם חיים עם זה בסדר גמור.

אתם לא חייבים ללכסן עיניים כדי לעזור, גם לא חייבים לעבור לחלב סויה עם טעמי לוואי. קודם כל לפחות תהיו מודעים לתופעה ותקראו את הכתבה. אם אתם מתעצלים, הוספתי פה וידאו שמראה מה קורה שם ברפתות.

תצמצמו את צריכה החלב שלכם כך שחברות החלב הדמגוגיות בארץ יתחילו להפסיד כסף ויקבלו קצת פרופורציות. לפחות בפעם הבאה שאתם נעמדים בסופר מול מחלקת החלב ורואים את השפע הזה מולכם, תזכרו איך אריזות הפלסטית הסינטטיות והסטריליות האלה שמוגשות לכם בתאורה בוהקת מסתירות מאחוריהן חיים על גבי חיים אפלים של סבל. בתיאבון, וחג שבועות שמח.

[gv data="Svyeii2fF3k"][/gv]

קישורים נוספים:

Posted in איכות הסביבה, אקטואליה, ישראלוצנטריות | 1 Comment »