תרבות, ניכור, שיעמום, ויאוש

עברתי דירה לבלוג המאזין – http://www.listener.co.il

Archive for the ‘כלבו’ Category

גם אני פליט

Posted by עידו שחם ב- יולי 23, 2009

אני שונא פוליטיקה ומעדיף לא להתעסק בה ואיתה. אבל אני עוד יותר שונא טמטום. המדינה הפאשיסטית שלנו והעם הגזעני הצדקני שלנו (ברובו לצערי) עשו את זה שוב. הכנסת אישרה חוק לגירוש ומאסר פליטים והחל מבצע גירוש שטני של פליטים, להפריד אותם מילדיהם, ואף לשים את חלק מהילדים המסכנים בכלא (כי לפי אמנת האו"ם אי אפשר לגרש את הילדים). רבים מהילדים האלה גדלו בארץ, מדברים עברית, לא קשורים לארץ המוצא שלהם (כמו שאני לא קשור למשל לבלרוסיה, מקום מוצאה של סבתי ז"ל) והולכים להפריד אותם בכוח מהוריהם מבלי למצמץ. זה לא מזכיר לכם משהו, משהו שקרה לנו פעם?

שימו לב שמדובר בפליטים! אלה אנשים שנרדפים במדינתם, אנשים שבאו לחפש מקלט ומצאו אותו אצלינו. דהיינו כשיגרשו אותם בחזרה למדינתם לא ברור כלל וכלל איזה מן גורל מר יחכה להם שם. סביר להניח לצערי שעבור רבים זה יהיה כאילו גזרנו עליהם גזר דין מוות. אבל כמובן שאנחנו דואגים אך ורק לתחת היהודי שלנו ולא אכפת לנו מצרות של אחרים.

לא נתאמץ חס ושלום לחשוב עם המוח היהודי הכה גאון שלנו על פתרון שיספק את כל הצדדים, פתרון שדווקא ישלב את הפליטים כמו שצריך בחברה הישראלית, שנהיה חס ושלום דוגמה למופת של הומאניזם. במקום להיות אמיצים ומוסריים וחכמים אנחנו מראים כמובן את פרצופה הפחדן המושחת והמפגר של החברה שלנו. העיקר שפעם בשנה נזכרים בשואה ונותנים פרסים לחסידי אומות העולם כדי ששאר השנה יהיה לנו רישיון להתנהג כמו נאצים.

תודה לאל שיש גם צדיקים בסדום, כמו הצדיק הגדול קוואמי דה לא פוקס הלא הוא אייל פרידמן. לא רק שהוא משדר מוזיקה של קודש בקצה בגלגלצ מידי יום ראשון ושלישי, אלא הוא התארגן צ'יק צ'ק עם להקת הליווי שלו, החלבות, והקליט שיר מחאה פוליטי לפנים אה-לה רייג' אגנסט דה משין נגד הגירוש הנוראי הזה שניתן להורדה בחינם. כולי אמונה שהוא לא רק מטיף למקהלה ושהשיר הזה יופץ לכולם ויעורר פרובוקציות.

אז יאללה, המינימום שאתם יכולים לעשות בתור קוראים של הבלוג שלי, בני אנוש, וסוג של פליטים בעצמכם זה לשמוע את השיר, להפיץ אותו הלאה, ולחתום על העצומה ההולכת וגדלה נגד הגירוש. אם יש לכם בלוג, תעשו טובה ותכתבו איזה פוסט מחאה נוטף בדם ויזע. אמן שהשיר של קוואמי יהפוך ללהיט בגלגלצ ושהמדינה תלך למצוא תחביבים אחרים מאשר גירוש פליטים כמו הטפלת מים והשקעה במקורות אנרגיה חלופיים או אפילו איזה סקנדל פוליטי על תרומות ושטויות.

[gv data="Kq8PhSsHyco"][/gv]

מודעות פרסומת

Posted in אקטואליה, ישראלוצנטריות, ישראליזם, כלבו, מוזיקה, מניפסט, תל אביב | 2 Comments »

על האוטובוס

Posted by עידו שחם ב- ינואר 23, 2009

זה ישמע מוזר להמון אנשים, אולי חוץ מנויפלד, אבל אני אוהב לנסוע באוטובוס. במיוחד כשמטיילים בחו"ל, אין כמו נסיעה על האוטובוס כדי להכיר את התרבות המקומית ולהתחבר לנופי המדינה (ויעידו על כך לפחות הנוסעים להודו שעלו על לוקאלים). וגם בארץ. מכרתי את האוטו לפני שנסעתי לטיול הגדול, וכשחזרתי לא קניתי חדש או ישן. אני לא מתחרט על זה לרגע, במיוחד בתור תושב תל אביב.

כשאתה על האוטובוס לא צריך להתמודד עם התנועה המעצבנת, עם פקקים, עם המזגזגים, החותכים, ומה לא. אני נכנס לאוטובוס, מתיישב לי וגם לפעמים עומד כי אני יושב יותר מדי כל השבוע. שומע מלא מוזיקה, מנקר, סתם חושב, יוצר קשר עין עם קוזינות, מסתכל על אנשים ביזארים, בוהה בנוף המתחלף, ובעיקר נרגע. לפעמים אפילו מכיר אנשים חדשים ולפעמים נתקל במוכרים.

אני לא צריך לחפש חניה, לא צריך לשלם הון על ביטוחים דלק ומוסכים, לא צריך לדאוג לדפיקות שונות ומשונות קנסות וגרירות, לא מאבדים כסף בירידת הערך של האוטו כמו מניה גרועה בבורסה, ואפילו יוצרים פחות זיהום אוויר כי חולקים את כלי התחבורה עם אנשים נוספים מאשר לנסוע לבד כמעט כל הזמן. מה שגם אני דווקא מרוצה מזה שצריך ללכת קצת ברגל אל/מתחנת האוטובוס. זה ישמע עוד יותר מוזר שלפעמים אני יורד כמה תחנות לפני כדי להפעיל קצת את הרגליים הנרקבות שלי ולהפוך את הנסיעה למשהו טיפה יותר מאשר הגעה מנקודה א' לנקודה ב'.

מן הסתם יש המון מקום לשיפור בתחבורה הציבורית התל אביבית – זמינות בתדירות יותר גבוהה, תחבורה בלילות ובסופשים (בברלין למשל גם כשהרכבת התחתית המעולה לא פועלת יש אוטובוסים ליליים כחלופה), כלי תחבורה שקטים יותר ומזהמים עוד פחות, נתיבים רק לאוטובוסים (נראה שבחיפה נרקם פרויקט שכזה), קווים ברורים יותר, וכו'. אבל גם במצב הנוכחי אני מעדיף את התחבורה הציבורית מאשר פיסת פח משלי.

וכמובן פיסת מוזיקה שהיא חלק מהסאונדטרק לאוטובוסים, Kiss Me On The Bus של הלהקה השווה ביותר למרות שהם מהאייטיז, The Replacements. גם אתם נוסעים באוטובוס? איזה שירים נוספים תוסיפו לסאונדטרק האוטובוסים?

[gv data="tXAmzGD7Vc0"][/gv]

Posted in איכות הסביבה, כלבו, תל אביב | 5 Comments »

7 דברים שלא ידעתם עלי

Posted by עידו שחם ב- דצמבר 16, 2008

היי, אוהבים אותי! הוזמנתי על ידי אחד מהאנשים הטובים בעירינו, נויפלד שכותב את עלילות נויפלד בעיר זרה, להשתתף במשחק בלוגים. צ'יזי, אבל לפעמים כיף להוסיף קצת גבינה לחיים ולאכול את הפיצה הזו. אז הנה 7 דברים שלא ידעתם עלי:

  1. השתתפתי בסרט בוליווד בהודו. התפקיד – משקיע או איזשהו איש עסקים שיושב בקהל מלא מערביים ומערביות ומאזין לנאום חוצב הלהבות של ארכיטקט עם חזון לבנות מרכז קהילתי במקום קניון. מבוים על ידי עזיז מיזרי שהודית אחת אמרה לנו שהוא השפילברג של הודו, ושאהיד קאפור, כוכב בוליוודי עולה.
  2. ניגנתי על סקסופון בחטיבת הביניים. ההורים שלי די הכריחו אותי והייתי קטן מדי מכדי להתנגד. ניגנתי בתזמורת של בית הספר הבינלאומי של פרנקפורט (FIS). כשהתחלטי להבין מה קורה סביבי והתאהבתי ברוק נטשתי אותו לטובת גיטרה.
  3. אין לי טלוויזיה בבית. מאז שעברתי דירה אני לא רואה טלוויזיה. אין לי מושג מהאח הגדול, מפרסומות חדשות, מהזבל שעובר  באוויר. אם נדייק, אז אני מוריד את הסדרות שאני באמת אוהב כמו Dexter ו-Californication וגם רואה אונליין את האמת העירומה. אם נדייק יותר, יש לי טלויזיה קטנה אחת, אבל רק בשביל הסופר נינטנדו, היא לא מחוברת אפילו לאנטנה של הבניין.
  4. הייתי אתמול בכנס שיווק גדול של דה מרקר. כן, התחלתי להתעניין בשיווק וגם לבצע בגלל העבודה שלי ב-Testuff. לא איך לדחוף לאנשים דברים שהם לא צריכים דרך אינספור פרסומות מעצבנות בטלויזיה וברדיו, אלא איך להיות מקוריים ושונים ולקדם את הדברים שחשובים ושאכפת לי מהם בכיף. ואגב, מארטין לינדסטרום הוא גאון.
  5. אני לא אוהב את ארקייד פייר. כולם סביבי אוהבים אותם, אותי הם פשוט מעצבנים ולא מרגשים בכלל. מה לעשות. ניסיתי לשמוע את האלבום הראשון כמה פעמים וזה פשוט לא עבד לי.
  6. הייתי פעם המנהל של השרת העיוור. תכל'ס חלקכם כבר יודעים את זה, אבל הרבה אנשים עדיין מופתעים כשאני מספר להם על כך או בכלל לא יודעים מה זה השרת העיוור. אז למען הסר ספק, השרת העיוור זו קהילה מוזיקלית ברשת של פריקי מוזיקה מהארץ. כותבים שם בעיקר ביקורות על אלבומים. גם אני כתבתי.
  7. העליתי לאוויר את האתר הראשון שלי ב-1995. הרבה לפני שרובכם ידעתם מה זה אינטרנט הייתי שם והעליתי אתר אישי וטיפשי. לאחר מכן היו עוד אתרים אישיים וטיפשיים פחות, כמו Computer Underground שהיה אתר עם טיפים והמלצות מחשוביות, וכנראה גולת הכותרת שהיא The Full Metal Jacket Homepage, אתר על מה שהיה בזמנו הסרט האהוב עלי בכל הזמנים שלאחרונה חזרתי אליו קצת. הוא נסגר כי מי שנתן לי הוסטינג בחינם עבורו סגר את השאלטר, למרות שהאתר הגיע לפופולריות לא רעה בכלל. מאז כמובן היו עוד לא מעט אתרים.

סה טו חבריי. מוזמנים להשתתף: עונג שבת, הבלוג של יוקס, Monocrave, טאפאס וטאפאס, סיטי מיול, והעדשה האדישה.

Posted in כלבו | 5 Comments »

קול נח

Posted by עידו שחם ב- נובמבר 10, 2008

פאק, עבר זמן מה מהפוסט האחרון שלי על הבחירות בתל אביב, ומחר מגיע יום הבחירות המיוחל! אני יכול להגיד לכם שהייתי עסוק וכו', אבל עזבו, בואו נדבר מה העניינים עכשיו.

מאז הספקתי לקרוא, להתעניין, לדבר, להתווכח וללכת לשני חוגי בית. אני שמח לבשר שאני כבר לא קול צף, שהחלטתי החלטה. כמובן שכל אחד רשאי להצביע בעד מה שהוא/היא רוצה, אלה חוקי המשחק הדמוקרטיים. אני החלטתי להצביע עבור דוב חנין לראשות העיר ומרצ למועצת העיר (יש שני פתקים חברים!).

מדוע? ובכן, בהתחלה רציתי להצביע עבור הירוקים. אחרי חוג בית לא מי יודע מה מרשים שלהם שנערך בבאצ'ו (בית קפה חביב בתל אביב) ובו פאר ויסנר חטף לא מעט ביקורת על המדיניות שלו בתור סגנו של חולדאי ולא מי יודע מה התלהבות ירוקה בעורקיו, החלטתי לוותר עליהם.

לרשימות חדשות אחרות (תנו לחיות, רוב העיר, עיר לכולנו, וכו') מלכתחילה לא רציתי להצביע. מנסיון אפילו בפוליטיקה הארצית, רוב הרשימות האלה מתנדפות צ'יק צ'ק אחרי הבחירות או שהן לא מחזיקות מעמד בשילטון. אני מעדיף ללכת על מפלגה עם יותר ותק וגב, כזאת שתשאר גם אחרי הבחירות גם אם היא תהיה באופוזיציה.

חוג הבית של מרצ בפלורנטין הרשים אותי לטובה. אמנם אני לא משם, אבל לשמוע על הבעיות שיש שם לעומת הלוקסוס של מרכז העיר פתח לי קצת את הראש. גם נשמע שמיטל להבי, ראש הרשימה, יודעת מה היא עושה, עשתה לא מעט בעבר, ומתכוונת לעשות עוד יותר בעתיד. מספר אנשים אמרו לי שהיא הקשיבה להם באופן אישי ועזרה לקדם בעיות שהיו בשכונות שלהם, ואם להאמין למיטל היא עשתה את זה בהתנדבות תוך כדי מלחמה בלא מעט בירוקרטיה קלוקלת. שאלתי אותה גם כמה שאלות בפגישה וקיבלתי בסופו של דבר תשובות קונקרטיות. המקומות הראשונים ברשימה של מרצ נראים ענייניים ומאוזנים למדי, וזו מפלגה שתמשיך להשאר פה למרות הטלטלות שהיא עוברת. אני איתם בבחירות האלה.

החלטתי גם שאני לא רוצה להצביע עבור חולדאי. אמנם הוא שיפץ חלק מהעיר (לכו לדרום העיר ותראו אם שם יש משהו משופץ או אפילו שלטי רחובות חס ושלום), וסך הכל היא מנוהלת בצורה תקינה לפחות במובן היום יומי (לפחות במרכזה וצפונה). אבל חולדאי מתנהג כמו דיקטטור ולא נשמע שהוא פתוח או משתף אנשים נוספים בהתלבטויות ובהחלטות. שמעתי דיווחים אישיים שבלתי אפשרי להפגש איתו וגם חוסר הראיונות שלו בתקשורת משונה משהו. אני רוצה לראות עיריה עם הרבה יותר שקיפות וראש עיר דמוקרטי יותר.

כמו כן, לאחר ישיבת הבית של מרצ בפלורנטין והבעיות שם (חוסר בבתי ספר, בית אבות שהעבירו לקומה השניה ללא מעלית, 0 מ"ר לאדם של שטחים פתוחים, ועוד) הבנתי שחולדאי לא דואג לכל העיר כמו שצריך. זה לא ראש העיר שלי, מגיע לכל אחד בעיר רמת חיים נאותה ולא רק לבני מזל כמוני שגרים במרכז.

אם להאמין ללכלוך על חולדאי, גיליתי גם למה הרכבת העירונית המיוחלת מתעכבת כל כך הרבה זמן. חולדאי מתעקש על רכבת תחתית, כל התכניות מדברות על רכבת עילית, והכל תקוע בין הכסאות. בינתיים האזרח המצוי תקוע ללא תחבורה ציבורית ראויה וסובל מזיהום האוויר הזוועתי של המכוניות תודות לחולדאי.

יש תכניות לרכבת אוטובוסים בעיר (אגב, אף אחת מהמפלגות לא המציאה אותה, שלא יעבדו עליכם), כלומר אוטובוסים תכופים ונקיים יחסית בקווי תנועה הגיוניים שסגורים רק לה, וגם התכנית הזאת בעיכובים. אם ראש העיר מחליט שתחבורה ציבורית חשובה, הוא ידאג לקדם את התכנית בין כל הגורמים הרלוונטיים בעיר (משרד התחבורה, אגד, ודן). יש מה לעשות, חולדאי בונה חניונים ומאפשר עוד מקום לרכבים בעיר במקום לצמצם את הרכבים בעיר כמו בכל עיר נורמלית. מי שהיה למשל באמסטרדם יודע שבליידספלאן, המרכז של מרכז אמסטרדם, אין מכוניות. רק טראם (רכבת עילית) ואפניים. לא מגיע לתל אביב להשתדרג לרמה אירופאית? ודאי שכן וכמה שיותר מהר.

בסופו של דבר לא יצא לי לצערי לשמוע את דוב חנין מדבר אישית. כן קראתי מדבריו והתרשמתי לטובה מהתשובות הענייניות שלו. עדיין יש לי חששות שהוא לא פרקטי מספיק ומתאים יותר לשרת בכנסת מאשר בתור ראש עיר. מצד שלישי בגלל שאני לא רוצה לראות את חולדאי נכנס לקדנציה נוספת, ודוב חנין הוא המועמד המוביל להדיח אותו, וגם כדי להשתתף במן ניסוי אידאליסטי שכזה ולתת צ'אנס לעיר הוגנת יותר ומאוזנת יותר, החלטתי להצביע דוב חנין. אה, וזרקו לו מסיבה מעולה אתמול בבלוק, אבל זה רק הדובדבן על הקצפת.

זה אני, אתם זה אתם. תכל'ס, הכי חשוב זה שתלכו להצביע ותשכנעו חברים אפאטיים שלא מתכוונים ללכת להצביע שילכו גם הם. האדישות נוראית, מזעזע לשמוע שרק כ-30% מהאוכלוסיה הצביעו בבחירות המוניציפליות הקודמות. זה לוקח אולי 10 דקות להצביע ואפשר להגיד לבוס שבאים לעבודה מאוחר/יוצאים מוקדם (שרק יעז לפטר אתכם כי הלכתם להצביע, תתבעו את האמאמא שלו), אז יאללה, תתעצלו ביום שבת, לא מחר.

התקווה הגדולה, אם נאמין לסקרים האחרונים, היא שאף אחד מהמועמדים לא יעבור את ה-40% מה שיכניס אותנו לסיבוב נוסף. ובסיבוב נוסף הכל יכול להשתנות. אז כמו שאומר אובאמה, יס ווי קאן!

Posted in אקטואליה, ישראליזם, כלבו, תל אביב | 1 Comment »

פייס נו מור!

Posted by עידו שחם ב- אוגוסט 23, 2008

כשחזרתי לארץ מהטיול בהודו הופתעתי לשמוע את המילה פייסבוק נזרקת בכל משפט שלישי. זה נראה כאילו מישהו שם באתר עשה עבודה טובה מדי, ושהאתר החברתי הוירלי אשכרה הדביק את כולם. לכל מקום שלא הלכתי ועם מי שלא דיברתי, זה היה כל הזמן פייסבוק פה, פייסבוק שם, פייסבוק כל הזמן.

פייסבוק נראה פתאום כמו חלק מאוד אינטגרלי וכל כך טבעי בחברה שהסתובבתי בה, דהיינו בני עשרים ומשהו משכילים מאזור המרכז. שם הולכים כל הדיבורים, פוגשים שם בחורות, מתעדכנים על האירועים הכי חמים, ומה לא.

בחלוף כמה חודשים גם אני נדבקתי במחלה. מצאתי את עצמי נכנס לפייסבוק עשרות פעמים ביום, מחכה שמישהו ישלח לי איזה הודעה, יעלה את התמונות הפקציות שלו מאיזשהי מסיבה אקראית, או שאיזשהי מישהי תקליק עלי בחזרה באפליקציה המגה-פקצית האם את מעוניינת? (ראו הוזהרתם, החרא הזה ממכר). הייתי מכור, בזבזתי יותר מדי זמן בפייסבוק, והיו לי ציפיות לא ראליות לפגוש שם מישהי ועכשיו.

החלטתי להחזיר את המושכות לידיים. שיניתי את הודעת הסטטוס בפעם האחרונה לחודש הקרוב:

Ido is not going to be in Facebook for the next month. If you want to contact him, call or email him.

הסטטוס אגב בפראפרזה, כי אני אשכרה לא נכנס לפייסבוק בחודש הקרוב ולא מעוניין להפר את זה.

אז למה? מדוע אני מסרב לשים את פעמיי בפייסבוק בחודש הקרוב? ובכן:

  1. התמכרתי. כשהייתי בבאנגלור בהודו קניתי חפיסת סיגריות כי רציתי לראות איך זה להיות מעשן לאיזה שבוע. גיליתי שעם כל סיגריה בא לך לעשן עוד אחת ועם החפיסה שהסתימה בא לך לקנות עוד אחת. אבל החזקתי חזק ועשיתי שבועה עצמית שזו תהיה חפיסת הסיגריות היחידה שאקנה אי פעם. אז ההרגשה מאוד דומה בכל מה שקשור לפייסבוק. אחרי שנכנסת פעם אחת, אתה רוצה עוד. אתה אף פעם לא מסופק, לא משנה כמה פעמים ביום נכנסת וכמה זמן היית שם. בספר שלי זה נקרא התמכרות, ואחת שאני לא מעוניין להיות בה.
  2. בזבזתי שם הרבה יותר מדי זמן. אתם מכירים את זה. נכנסים לחמש דקות, ופתאום מגלים שנמצאים שם שעה ומבלים בהסתכלות על תמונות של חברים של חברים של חברים, אנשים שאתם לא מכירים בכלל ובעצם לא מעניינים אתכם, אבל הדחף המציצני דוחף אתכם להמשיך הלאה. רציתי לראות איך זה ירגיש לקבל את הזמן הזה בחזרה ומה אעשה איתו.
  3. לבדוק מה אני מפספס אם אני לא שם. זה נראה קצת כאילו כל החיים החברתיים כבר לא קורים במציאות, אלא בפייסבוק. אירועים קורים קודם כל בפייסבוק לפני שהם קורים במציאות, מגלים שם על פרידות טריות, וסוגרים חברות חדשה עם ההוספה לפייסבוק. אם אתה לא שם, אז אתה מפספס. מפספס הכרויות חדשות, עדכונים ברכילות האחרונה מחברים שלא ראית איזה חמש עשרה שנה, מפספס את האירועים המדליקים של התקופה. האמנם?
  4. לבדוק כמה מחבריי בפייסבוק הם לא רק חברטואליים אלא גם חברים. יש בפייסבוק את האימייל שלי, אני לא זוכר אם יש שם את הטלפון. בכל מקרה, עם כל הסמול-וירטואלטוק שקורה בפייסבוק, עניין אותי לדעת כמה מהאנשים שחברים איתי שם אשכרה ידברו איתי גם מחוץ לפייסבוק. בעצם האם יש אנשים שיתגעגעו עד כדי כך שהם יעשו מאמץ עילאי ויצרו איתי קשר, או שלא.

החלטתי לפתוח את תיקי המעבדה ולשתף אתכם בניסוי. אעדכן את הבלוג מדי שבוע בתוצאות, דהיינו איך פייסבוק ניסה שוב להשתחל לחיים שלי למרות שאני לא שם.

מוכנים להשתתף בניסוי? וודאו שיש איזשהם פרטי התקשרות בפרופיל שלכם, תכבו את כל הנוטיפיקציות כדי להמנע מהסחות דעת (שלי היו מכובות כבר), תסירו את פייסבוק מהסימניות שלכם בכל דפדפן שאתם עובדים איתו, ותפרסמו עדכון סטטוס שאתם לא נכנסים בחודש הקרוב. אה, כן, ואל תיכנסו לפייסבוק בחודש הקרוב, לא משנה עד כמה חשק יש לכם ואפילו אם איכשהו סקרלט ג'והנסן הוסיפה אתכם בתור חברים. אם מתעורר חשק להכנס למרות הכל, במקום לתת לו להשתלט עליכם פשוט תתבוננו בו כצופה מהצד. תבדקו עד כמה פייסבוק עובד בשבילכם או האם אתם עובדים בשביל הפייסבוק, עד כמה אתם צריכים את פייסבוק, ומה קורה עם חייכם כשהוא לא שם. ואם תבלגלגו את זה, ידעו אותי בתגובות ותקבלו לינק באחד הפוסטים. בהצלחה לכולנו!

Posted in היי-טק, ווב, טכנולוגיה, ישראליזם, כלבו, פסיכולוגיה בגרוש | 6 Comments »

אנרגיה נמוכה

Posted by עידו שחם ב- יולי 16, 2008

אין לי לאחרונה על מה לכתוב. מן תקופה שכזו על אנרגיה נמוכה בלי הרבה השראה. עסוק מאוד בחיים הרגילים – בעבודה איפה שאנחנו עומלים יומם וליל על שחרור גרסה 1.0, ומעבר דירה סוף כל פאקינג סוף לתל אביב שאינשאללה הולך לקרות בסופש הקרוב.

בינתיים חזרתי לקרוא קצת יותר בלוגים והתחלתי להשתמש בפונקציית השיתוף ברידר. אז אפילו שאני לא מייצר תוכן, נהייתי די ג'יי שכזה, ואתם יכולים לבוא ולקרוא את הסט הבלתי נגמר שלי.

Posted in כלבו | 1 Comment »

ג'קאסית

Posted by עידו שחם ב- יוני 11, 2008

אחרי פוסט איכותי ובומבסטי שזכה להרבה קוראים (תודה אנשים!) ובתקווה מאזינים חדשים, ושבוע עבודה טחון ביותר, הגיע הזמן לקצת טראש טהור! יה בייבי, סמאשינג!

בגלישה רנדומלית ביאטובה נתקלתי בוידאו הדפוק והזיבלי לחלוטין של טיינאייג'רית אמריקאית שיכורה שחבריה החביבים ביותר גילחו לה את הגבות ותיעדו את כל העסק. בדרך כלל אני לא סובל שטויות כאלה, אבל יש משהו מצחיק ומציצני בלהיות חלק מהדחקה הג'קאסית הזאת.

[gv data="MzoISoil3yE"][/gv]

Posted in כלבו | 1 Comment »

ת'ינק ביג

Posted by עידו שחם ב- מאי 26, 2008

אמן נורדי אחד, אריק נורדננקאר, הלך ושלח מזוודה עם מכשירי מעקב של GPS. בעזרת ניתוב שלה ממקום למקום עם DHL הוא צייר את הפורטרייט שלו על גבי הגלובוס. ספק פרסומת מחתרתית ל-DHL, ספק שימוש מדליק לגלובליזציה, ספק מתיחה, אותי זה הדליק. נותן גם חשק לצאת לטייל שוב ברחבי העולם האדיר הזה:

[gv data="irDEzQovftM"][/gv]

Posted in כלבו | 2 Comments »

פה הולך הכלב

Posted by עידו שחם ב- מאי 21, 2008

לראות את פיית', הכלבה ההולכת על שתיים מזכיר לי למה אני כל כך אוהב כלבים. הם לא מתלוננים, פשוט מתאימים את עצמם למצב ומוציאים ממנו את כל מה שאפשר, מכונות הלמידה המופלאות האלה. זה והם ממש חמודים, פיית' פשוט מדהימה. כשלקחתי את הכלב הראשון שלי הביתה הפתיע אותי איך הוא מתעטש ומשתעל כמו בני אדם (או איך בני אדם משתעלים ומתעטשים כמו כלבים?). לראות כלבה שהולכת כמו בן אדם אבל עדיין מתנהגת כמו כלבה זרק אותי מהמרפסת:

[gv data="aZsV4R3XJKk"][/gv]

Posted in כלבו | Leave a Comment »

פריקי נינטנדו התאחדו!

Posted by עידו שחם ב- מאי 19, 2008

ותבנו שולחן ענק שהוא לא רק בצורת שלט של נא"ס, אלא פאקינג עובד! ואפילו מגיע עם בחורה חמודה שאוהבת לשחק סופר מריו:

[gv data="2c3q9K4cHzY"][/gv]

יאללה, מי בונה שולט לסנא"ס? או הופך את אחד ממגדלי עזריאלי לגיימבוי עצום?

Posted in כלבו | Leave a Comment »