ההגעה להודו

נמסטה מוורנסי! אני חוגג היום חודש בהודו, ובעיתוי מושלם כל הודו נמצאת בחופש לכבוד חג הדיוולי, חג האור (המקבילה ההודית לחנוכה!?). מצאתי פה מחשב עם עברית (חכמה גדולה, יש כאן מיליון ישראלים), אבל אין לי הרבה כח לכתוב פוסט ארוך. תכננתי לעשות פוסט עם נושא, אבל במיטב המסורת הטיולית אני מוותר על התכנית הזו. התחלתי לכתוב כאן כמה דברים אחרים, אבל זה יצא קצת סטנדרטי מדי ולא מי יודע מה מחדש ומעניין, במיוחד כשכל ישראלי שני בערך היה בהודו ומכיר פלוס מינוס את העסק (גם אם 90% מהישראלים עושים פה בדיוק את אותם הדברים בדיוק באותם המקומות, מה שזורק את האמרה כל אחד והטיול שלו קיבינימאט לרוב הכבשים הישראליות).

אז רק אומר שלקח לי קצת זמן להכנס לרוח הטיול, אבל עכשיו אני בפנים, מרגיש כמו חוקר תרבות שכזה, משתדל להיות עם עיניים פקוחות למה שקורה סביבי וראש פתוח להתנסויות חדשות ולאנשים השונים והמשונים שאני פוגש פה. יש לטיול עליות ומורדות, זמנים של שפל ובדידות, זמנים של גאות ואושר. לפעמים אני מתגעגע דווקא ליעד הקודם הגדול שהייתי בו בטיול, לסין שהשאירה אותי פעור פה, אבל לאט לאט הודו מחלחלת. אני כאן רק חודש, ויש עוד 4 לפני, אז עוד מוקדם מלחרוץ איזשהי דיעה מוחלטת, אם זה יהיה אפשרי בכלל גם לאחר מכן.

שער הודו במומביי (בומביי)

למרות שסימתי את התואר, אני מרגיש שגם פה אני לומד, אם כי מן הסתם בצורה שונה לגמרי. לומד איך הדברים עובדים כאן, מה האנשים חושבים, מה כדאי להזמין מהתפריטים הארוכים ששמים בפני, לא רק מבחינת אוכל, אלא גם מבחינת שלל האפשרויות של מקומות שאפשר לנסוע אליהם.

בינתיים המסלול הוא מומביי, דלהי, מקלוד גאנג' (דהרהמסלה), אמריצר, צ'נדיגהר, רהישיקש, אלמורה, נייניטל, וורנסי, והיד עוד נטויה. התכנית שלי בטיול היא להיות ללא תכנית. אני מסתכל קדימה בדרך כלל עד היעד הבא, לפעמים שני יעדים, ומשאיר את הכל פתוח לשינוי. אבל שמתי לב כשאני נשאר במקום מסוים יותר משבוע בוער בי החשק להמשיך הלאה, לחקור עוד מקומות ולתת מקום לשלל התנסויות חדשות.

כמובן שתמונות שוות יותר מאלף מילים, אז אתם מוזמנים להכנס לגלריה ההודית שלי שאני מתכנן לעדכן עם כל חודש של טיול. יצא לי פוסט מעורפל משהו, מי שמעוניין לשמוע משהו קונקרטי יותר שישאיר תגובה. משעשע אגב להיות פתאום רחוק מחיי האינטרנט ובמיוחד הבלוגוספרה. העולם הקיברנטי נראה מפה כל כך קטן, כל כך עוסק בעצמו מבלי לתרום משהו אמיתי לעולם האמיתי. ובטח שגם אני השתתפתי בהילולה הזו. טוב להיות שם בחוץ.