בדיוק חזרתי מאינדינגב. לפני שאסיר את אבק המדבר במקלחת נעימה, החלטתי לכתוב משהו על הפסטיבל.
קודם כל השנה לא היה פיאסקו בניגוד לאכזבה של שנה שעברה. מארגני הפסטיבל למדו את הלקח והציעו את כל הכרטיסים למכירה מראש. פריטי סמארט. הפלא ופלא, כל 4,000 הכרטיסים נמכרו. אפילו התקדמנו למאה ה-21 והיה אפשר לקנות אותם באינטרנט! הידד. כך שהפעם לא היה בלאגן בכניסה, היה ברור מה קורה ולא היתה שיירת מכוניות ואנשים זועמים, אלא אנשים עם תיקים על הגב וחיוך ענק על הפנים.
בשבילי אינדינגב 3 היה ממש ממש כיף. אפילו נראה שבשביל הלהקות היה ממש ממש כיף להופיע (אם הופעת על אחת הבמות, אנא השאר תגובה). האווירה בפסטיבל היתה מעולה, היו מלא אנשים טובים ויפים, וימבה הופעות מעניינות לראות או לשמוע אפילו אם אתה בפאוזה במתחם האוהלים. כן, אני מודה, לא הייתי פנאט. הייתי יותר בראש של גוד-טיים בפסטיבל, של לראות חברים מחמולות שונות שהסתובבו בשטח ולהוריד איתם וודקה בהתאם. אז פספסתי מלא הופעות שרציתי לראות והגעתי להופעות שלא תכננתי לראות. אבל לא נורא כי היו הפתעות, ובכל מקרה ראיתי/אראה הופעות פה בתל-אביב.
אפשר להמשיך ולדבר על ההופעות של אינדינגב 3. אפשר לדבר על הקטע של שיתופי הפעולה. אפשר לדבר על הטפטפות/מזלפים/שפריצרים הגאוניים שציננו אותנו בחום המדברי הלוהט. אבל החלטתי לדלג על זה ולהתרכז בסיפור אחד שממש יושב לי על הראש. אני מדבר על המידנייט פיקוקס והבאס המרוסק לגזרים של איתן רודשנסקי.
האווירה בהופעה של המידנייט פיקוקס, לפחות מקדימה, היתה חזקה יותר מבדרך כלל. היה שם פוגו ממש אגרסיבי. לא ראיתי שמישהו דימם או יצא עם צלע שבורה (תקנו אותי אם אני טועה), אבל הדחיפות שם היו יותר עצבניות מבדרך כלל. לא נורא, היה רק איזה ילד עם מלא שיער שהתלונן על הפוגו ובסוף הצטרף בעצמו.
מה שהעיף אותי ואת כל מי שראה את זה ונכנס לשוק טוטאלי, זה כשאיתן ירד מהבמה לקהל לעשות את טקס הנגיעה בבאס והפרפורים על הרצפה הרגילים שלו, איזה "קוקהאד", כדבריו של איתן, לקח את הבאס והתחיל לרסק אותו על הפאקינג רצפה! עכשיו, כשאיתן מניח את הבאס על הרצפה אנו נוגעים בו (בבאס) וסוגדים לו, אבל סה"כ מכבדים אותו ומשאירים אותו במצב שמיש בסוף הערב. רק שהקוקהאד הזה, הוא לקח את כל העניין ברצינות יתרה, וריסק לרסיסים את הבאס שאיתן מנגן עליו כבר שנים. כל הקהל נשאר עם פה פעור.
בהתחלה חשבנו שזה היה מבוים, שזה גימיק גרילה שיווקי להפטר מבאס שאיתן תכנן להעיף מהחלון בכל מקרה. אך מסתבר שלא, שזה על אמת, איתן אישר את זה בעצמו בעמוד הפייסבוק שלו. וכל הכבוד לאיתן. הוא מבין את החלק שלו בסיפור, שזה רוקנרול, ושדברים עלולים לצאת מכלל שליטה כמו שהם יצאו מכלל שליטה. היתה דחיפה לפעולה, דחיפה שמי שאין לו גבולות או לא מכיר את טקסי הפיקוקס עלול להדחף בגללה מעבר לקצה.
אז נשמע שאיתן קיבל את כל הסיפור הזה בהבנה, אך אם תשאלו אותי, מר קוקהאד, אתה חתיכת חרא. לנפץ למוזיקאי את כלי הנגינה שלו ללא רשות, ועוד מוזיקאי שלא מתפרנס מהמוזיקה? זה פאקינג מסריח. רק שזה יהיה מובן, הגיטרה שניפצתי לגיישהנו היתה לבקשתם ובאישורם המלא. ואם מישהו ינפץ אי פעם את הגיטרה של איזה סופרסטאר, נניח סלאש, זה פחות משנה כי יש לו מאות גיטרות וים של כסף. אבל לנפץ את באס המיוזיקמאן השווה של איתן? קאם און, זה ממש מחורבן מצידך מר קוקהאד. ועוד אחרי זה לברוח לעזאזל ולהעלם מראה שאין לך ביצים בשיט לעמוד מאחורי המעשה שלך. המינימום שאתה יכול לעשות זה להתנצל. המקסימום זה לקנות לאיתן באס חדשה.
מחכה לראות מה יקרה בזמן הקרוב עם הסיפור ההזוי הזה. שמעתי אחרי ההופעה שמישהו הסתובב שם ולקח תרומות לבאס חדשה לאיתן. אז אם יש כבר יוזמה מבורכת כזו, צרו איתי קשר מיד כי אני ומעריצים נוספים יותר ממוכנים לעזור לאיתן כדי שהוא יוכל להמשיך לעשות את המוזיקה הנפלאה שהוא עושה. אם אין יוזמה כזו, אז יש לי הרגשה מעולה שאוטוטו תהיה אחת.
מה אתם חושבים על כל הסיפור הזה? אם הייתם שם, איך זה נראה מהזווית שלכם? כרגיל ספרו לי בתגובות.
נ.ב. בכל זאת כמה אמנים שהגניבו אותי במיוחד באינדינגב – Wet Bandits, Brain Candies, TABAC, תעני אסתר, שני/אחרון/אוקטובר, עלי בנדה, הקולקטיב, Avalon, ואביב גאדג'.
תרבות, ניכור, שיעמום, ויאוש 
